ללמדך כוחה של שאיפה | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

ראה אנכי ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה [דברים יא].

...ראה אנכי פי' ממני תראו וכן תעשו [בעל הטורים].

...ראה אנכי שבחרתי בטובה ולפיכך אני משונה מכל, שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו [דעת זקנים מבעלי התוס'].

למה התכוון בעל הטורים בשומו בפיו של משה רבינו ע"ה את ה"ממני תראו"?

מה בדיוק יש לראות ממנו ומה הקשר בין ה"אנכי" של בעל הטורים ל"ברכה וקללה"?

ולמה התכוונו בעלי התוספות בשומם בפיו של משה רבינו ע"ה את ה"ולפיכך אני משונה מכל", מה היא המעליותא המיוחדת ב"משונה מכל"?

ומה בדיוק הקשר בין ה"משונה מכל" לבין ה"בחרתי בטובה"?

אכן דברים עצומים למדונו חכמינו ז"ל, אומר הרב אזרחי, יסודות נפלאים.

הבחירה אינה מתבטאת רק בעשייה הבאה בעקבותיה.

כך לטוב כך למוטב.

הבחירה עצמה מנוף רב עוצמה היא, להגבהות והתרוממויות רבי שיאים ופסגות, בכל אין סוף העלייה וההתדבקות בבורא עולם.

הבחירה אינה מתבטאת רק בקביעת הדרך נלך בה.

הבחירה אינה מסיימת את תפקידה בכבישת המסלול עליו נצעד.

תפקידה של הבחירה מתעצם והולך יחד עם השאיפה הצוברת תנופה בנסיקתה אל שמי שמים באין סוף. ה"הוי דומה לו", על כל מכלול המשמעויות הכלולות בו.

כשמים לרום, עוצמת הברכה החובקת נצחים ואין סוף, בכח השאיפה המצטברת עם תאוצת הבחירה.

הבחירה מתחדשת והולכת לא רק בהיותה מנוע להעלאת מעיינות הברכה הזורמים בעקבותיה, אלא בהיותה מהות השאיפה המנפנפת את הבוחר אל מרומי פסגות ה"הוי דומה לו" אל שיאי השמי שמים, גם בהיותו כאן עלי אדמות.

"ממני תראו" כפי ששם בעל הטורים בפיו של משה רבינו ע"ה, לא למעשים מכוונים הדברים כי מה המרצה או תוספת יש בכך על הכתוב בתורה.

ל"ממני" מכוונים הדברים.

כלומר ראו לאן הגעתי כל זה הוא כוחה של בחירה לכן, "וכן תעשו".

ובעלי התוספות הוסיפו: דעו לכם בני ישראל כי אף זאת שמציאות גופי אף הוא השתנה, אף הוא נעשה כולו רוחני, כולו אור, כולו קרני הוד, כולו שמי שמים, כל זאת באתני בחסדי שמים רק משום שאיפתי - הלא היא מתת הבחירה.

אני הבאתי את מתת הבורא על עצמי .

האיך?

בחירה.

זהו שהוסיפו בעלי התוספות לאמור: לא רק התעלויות והתרוממויות במסגרת האין סופית של האדם על כל היותו חלק אלוק ממעל, אלא אף בשינויו של אותן גוף לדברים שמעל הטבע, נמו בהעלאת הנוף אל האור השמימי, בשינויו אל תוך קרני הוד שלבן תמותה רגיל יהיה אשר יהיה אין את היכולת להסתכל בהם.

לכל זה הגעתי, כך בפיו של משה רבינו ע"ה, בכח הבחירה, בכח השאיפה.

כי כאמור בבחירה הטמין הקב"ה כח על שמימי של שאיפה המנפנפת את הבוחר השואף אל שמי שמיים.