לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

הגנרל ובן המלך | הרב עזריאל יונה

במחנה העבודה בסיביר שהה הצדיק רבי יעקב גלינסקי, ביחד עם צמרת השלטון הליטאי שהודח בידי הרוסים והושלך לכלא. מלבד רבי יעקב שהו שם שרים, שופטים, מפקדים צבאיים בכירים – גנרלים ומצביאים.

 

באחד הבקרים כשקם רבי יעקב מוקדם כדי להתפלל בסתר את תפילת השחרית, הוא מבחין באחד הגנרלים קם גם כן, מביט מסביבו בחשש, ומתגנב לפינה כשהוא מוציא משקית שנא עמו מדי גנרל מקומטים ודהויים.

 

האיש לבש את הבגדים במהירות, והחל לנהוג בצורה משונה. הוא הניע את ידיו כמפקד במסדר, ביצע תנועות של פקודות, הצדיע אל מול המון החיילים אותם כנראה דימיין ממולו, ובתנוחה הדורה הביט אל ההמון שנראה היה, בדמיונו לפחות, כמעריץ אותו.

 

לאחר דקות ספורות פשט הגנרל את בגדיו, שב ולבש את בגדי האסיר, חזר למיטה והשים עצמו כישן עד שהעירו אותם הסוהרים לעבודת הכפייה. רבי יעקב התמה ניגש לאיש וביקש לברר את פשר התנהגותו. בתחילה סירב האיש לשתף פעולה אך לבסוף התרצה: אני, כך אמר, הייתי מצביא גדול. תחת פיקודי עמדו מאות ואלפי חיילים. כעת שהודחתי והושלכתי לכלא אני חושש שהמשטר הקומוניסטי יצליח להפוך אותי לעבד נרצע, לא רק בהיבט הפיסי אל בעיקר המנטלי. הבגדים שאני לובש כל בוקר ותנועות הפקודה שאני מבצע, מזכירים לי בכל יום מחדש שאני לא סתם אסיר נקלה, אלא שאני גנרל בצבא ליטא.

 

כעת ביקש הגנרל לברר אצל רבי יעקב מדוע הוא מתעורר בשעה כה מוקדמת.

 

גם אני כמוך, ענה לו רבי יעקב, בן מלך. אני משרת אצל הבורא. במשך היום כולו אינני חופשי ואני משועבד ונאלץ לעבוד עבודת פרך. אולם מידי בוקר אני קם, מניח תפילין ומתפלל כדי לזכור מי אני ומה אני – בן מלך, של מלך מלכי המלכים.

 

[על פי 'והגדת' לרבי יעקב גלינסקי, ה' יאריך ימיו בטוב ובבריאות].

תגובות   

0 #1 הגנרליעל דוויס 2014-01-17 08:38
מאמר זה מקסים ונתן לי כוח לעמוד על שלי

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן