לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

משל האילן וחינוך הילדים | הרב עזריאל יונה

מספרת הגמרא במסכת תענית על רבי נחמן ורבי יצחק:

כי הוו מיפטרי מהדדי, אמר ליה: ליברכן מר [כשנפרדו אחד מהשני, אמר רבי נחמן לרבי יצחק – תברך אותי]. אמר ליה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה?

לאדם שהיה הולך במדבר, והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר: אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין! - שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה! - שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך.

 

אף אתה, במה אברכך? אם בתורה - הרי תורה. אם בעושר - הרי עושר. אם בבנים - הרי בנים. אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך...

 

ואמנם ברכתו של רבי יצחק התקיימה ובניו של רבי נחמן היו לרבנים גדולים והם: מר זוטרא, רבה ורבין.

 

ההשוואה של אדם ובניו לעץ ונטיעותיו, אינה טריוויאלית. מה לעץ נטול תודעה ובינה, לאדם שהוא יציר תבוני, עם רגשות, מחשבה, ושכל?

 

הרב פרידמן מסביר כי ההשוואה מצויה דווקא בתכונותיו הטבעיות של האילן. אותו אילן מבורך היה בכל טוב. צילו היה נאה, אמת המים עברה תחתיו, ופירותיו מתוקים.

 

אלא שלמרות זאת לא היתה כל ערובה כי גם הנטיעות שיצאו ממנו ידמו לו.

 

בעולם הבוטני קיים חוק שזרעים המגיעים מצמח אחד לא יהיו בהכרח העתקים מדוייקים של 'אביהם ואמם'. ישנם טרנספורמציות ותמורות שחלים בזרע כמו גם בסביבה בחלוף הזמן.

 

עולם הרוח לא שונה מן הבחינה הזו מעולם החומר. האדם מחנך את ילדיו כשהוא יודע בדיוק אלו מסרים הוא רוצה להעביר להם, כיצד היה רוצה שיגדלו, ובאיזה מסלול ילכו.

 

אלא שעד מהרה הוא מגלה שישנם טרנספורמציות ותמורות שחלים בהם ובסביבתם.

 

ישנם משתנים רבים שהוא לא יכל לחשוב עליהם. חברים לא מוצלחים, מוסד חינוכי כושל, מחנכים קפדנים או רכים מידי וכן הלאה.

האדם מוכרח להיעזר בסייעתא דישמיא אם הוא רוצה שבניו ימשיכו את דרכו.

 

רבי יצחק ברך את רבי נחמן בברכה הזו, והמשיל את המשל כדי להבהיר כמה אין הדבר פשוט וכמה צריך האדם להיות מודע, כי לאחר שהוא עושה את הכל – זקוק הוא עדיין לסייעתא דשמיא. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן