לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

במידה שאדם מודד – שאלה של נקודת מבט | הרב עזריאל יונה

בתפילת שחרית ובתפילת מנחה נוהגים לומר בתענית ציבור ובימים נוראים את תפילת 'אבינו מלכינו'.

אחד מפסוקי התפילה הוא 'אבינו מלכינו כתבנו בספר זכויות'.

 

הרב גרינהויז [הובא ב'לקח טוב'] הזכיר את ביאור החפץ חיים לתפילה זו: בודאי, הוא מסביר, מדובר כאן באדם שיש לו זכויות, שאם לא כן פשוט שאין מקום לבקשה להיכתב בספר זכויות.

אלא שאם כן יש להבין, אם הוא אכן ראוי לכך, מה הצורך לבקש על זה?

 

ומשמע שגם כאשר יש למבקש זכויות, עדיין צריכים להיות ראויים להכתב בספר זכויות, וזאת משום שאם יבקרו את המעשים בדקדוק, אפשר שימצא בכולם חסרון של פרט זה, או אחר.

לכן אנו מעתירים בתחינה שנזכה שמעשינו הטובים ייראו באור חיובי וייכתבו בספר זכויות.

 

דוגמא לדבר נוכל לראות בסיפור המסופר על סניגורם של ישראל רבי לוי יצחק מברדיצוב זצ"ל.

 

ידוע המעשה שפעם הלך ר' לוי יצחק ברחוב עם קבוצת בני אדם ופגעו בבעל עגלה אחד המושח את גלגלי עגלתו בעיטרן תוך כדי תפילה.

נענה אחד מהמלוים ואמר: ראו יהודי מחוצף עומד בתפילה, ובה בשעה מתעסק בזיפות גלגלי העגלה!

ענה לעומתו הצדיק: אדרבה יהודי יקר הוא, אפילו בשעה שהוא מתקן עגלתו, הוא מתפלל.

 

הרי לנו דוגמא כיצד אפשר להסתכל על מעשה אחד בהיבטים שונים.

ודוגמא נוספת: שני אנשים מתבוניים מבעד לחלון, האחד רואה אדם שוכב על שולחן, קשור בידיו ורגליו, ולעברו מונפת סכין החודרת לבטנו ומבצעת בה חתך רחב, כשדם מתפרץ לכל עבר.

הוא זועק: רצח.

מן העבר השני נמצא חלון דומה רק ששם רואה אדם מנתח עם חלוק רופאים מניף את הסכין לעבר אדם השוכב עקוד על מיטה.

הוא אומר: מה רבה מומחיותו של רופא זה.

 

מה היה ההבדל בין שני האנשים, נקודת המבט. שניהם ראו את אותו מעשה, רק שזה ראה אותו מצידו של 'הנדקר', וזה ראה אותו מצידו של 'הדוקר'.

 

כך גם באשר לכל מעשי האדם. אפשר למצוא בכל מעשה טוב את צידו החיובי, ואפשר גם לגלות ברבים מהמעשים צדדים שליליים, השאלה היא רק מאיזו זוית ראיה מסתכלים על המעשה.

 

בכחו של האדם להביא לכך שבשמים ידונו אותו לכף זכות ויראו את מעשיו באור חיובי, הדבר תלוי באופן שהוא מביט על מעשי הזולת, בדרך שהוא דן את חברו כך ידונו אותו. ועל זה אמרו חז"ל "הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות".

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן