לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מי תלווה את האדם במסעו האחרון? | הרב עזריאל יונה

"כי לא במותו יקח הכל"

כדי להמחיש אימרה זו נוהג היה מגיד המישרים רבי יענקלה גלינסקי זצ"ל לספר את הסיפור הבא, אותו שמע מפי חסיד בעלז.

אותו חסיד נאלץ לעבוד אצל הרוסים במכרות הזהב. הרוסים היו מעבידים אותם שעות במכרה ודורשים מהם לכרות ללא הרף בתקווה לאתר עוד זהב ועוד זהב.

 

אלא שהחסיד שם לב לדבר מעניין, הרוסים כלל אינם בודקים אחר האסירים האם הם מנסים להגניב לכליהם מעט זהב. אין כל שמירה, ואין כל פיקוח.

ואמנם כפי שניתן היה לצפות, החלו האסירים להגניב מעט זהב אל כליהם.

 

בתחילה היה זה גרגר, ועוד גרגר, ואז כמה גרמים, וכך לאט לאט הצטבר כמויות של זהב בכליהם, אותם היו מטמינים אצלם היטיב.

היו אסירים שהצליחו למלט ק"ג, והיו שנים, והחסיד מתבונן כל העת ושואל את עצמו, איך השומרים הרוסים מאפשרים זאת.

 

התשובה ניתנה כעבור מספר שבועות של עבודת פרך.

האסירים נצטוו לעמוד למפקד מחוץ למתחם הכריה במשך שעה ארוכה כשבזמן הזה עוברים השומרים בצריפיהם ועוברים ס"מ אחר ס"מ.

 

בתום עבודה מאומצת נאסף כל הזהב ומאום לא נותר בידי האסירים המסכנים.

רבי יענקלה מספר כי מכאן הוא למד מהו עולם הזה ומהו עולם הבא: אדם משוכנע כי הוא אוסף כסף, זהב, רכוש, אך לאחר שהוא 'עומד למפקד', ונשמתו נפרדת מגופו, הכל נלקח ממנו, לא נותר בידו כלום מלבד הרוחניות.

 

ועוד נשא רבי יענקלה את משלו ואמר:

באחד הימים הסתובב דרשן וסיפר כי מאחד הבתים בשכונת היהודים נשמע קול בכי ויללה.

מיהר הדרשן לבדוק במה מדובר, שמא יכול הוא לעזור, אך לא, הבית ריק לגמרי, אין בו אדם. ובכל זאת הבכי והיילל ממשיכים.

ניסה הדרשן למצא את מקור הקול עד שפתח ארון בגדים וראה שם טלית ממררת בבכי.

 

מה קרה?

ענתה הטלית: בעל הבית יצא לרגל עסקיו ולקח אתו הכל: כסף, זהב, מזון, מלבושים, ורק אותי שכח פה.

אל דאגה השיב הדרשן, יום יבא והוא ישאיר את הכל בבית, ויקח רק אותך.

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן