לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

הכרת הטוב לנמען הלא נכון | הרב עזריאל יונה

הכרת הטוב, היא אחת מהחובות הבסיסיות המוטלות על האדם. כולם כך נדמה, מודעים לכך כי עליהם להכיר טובה ותודה למי שגמל עמם חסד, ואין איש שיתעקש כי אין כל חובה כזו.

מדוע אם כן אנו מוקפים בכל כך הרבה אנשים שלא מסוגלים לעשות זאת? התשובה תלויה במודעות לנמען. כלומר כולם מודים שיש להכיר טובה, השאלה היא למי?

 

ראובן סייע למשפחתי? הוא עשה זאת רק כי לא היה נעים לו, שמעון הוכיח אותי? הוא עשה זאת כי הוא נהנה לפגוע בזולת?

 

המקרה החמור ביותר הוא אסירות התודה לבורא העולם. הקב"ה מיטיב אתנו כל יום כל שעה כל דקה: על נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהריים.

אלא שבמקום לייחס את החיים, הבריאות, פרנסה לבורא עולם אנו מייחסים אותם לעצמינו: אנחנו השגנו את זה, הכישרון שלנו, היכולת שלנו, אלא שאנו שוכחים דבר אחד: כל האלמנטים האלו ניתנו לנו גם כן במתנה מאת אדון הכל.

 

המשל המשעשע הבא, מתאר יפה את הכרת הטוב עם הנמען הלא נכון.

 

כשג'סטין הציץ בעינית של הדלת, וראה כי מן העבר השני נמצא ריילי, הוא נאנח ופתח את הדלת בהשלמה. הוא ידע שריילי מגיע לבקש טובה נוספת, הוא ידע גם שהיא לא תהיה פעוטה, והוא גם ידע שהוא יצטרך למלא אותה בשלמות. ריילי נכנס, טפח על שכמו של ג'סטין בשמחה, והתיישב על הספה.

 

"אפשר קפה בבקשה", אמר ריילי. ג'סטין, בצעדים של השלמה צעד לכיוון המטבח והכין שני כוסות קפה. הוא התיישב מול ריילי וענה לשאלות ה'מה נשמע' הנימוסיות. הוא חיכה כבר לבקשה, והוא לא היה צריך להמתין זמן רב. "תשמע", אמר ריילי, לאחר רגע של שתיקה, "אני צריך הלוואה דחופה, יש לי בעיה של תזרים מזומנים עכשיו בעסק". ג'סטין ידע שעסק מכירת האופנועים המשומשים של ריילי תמיד היה בבעיה של תזרים מזומנים, שכן ריילי מעולם לא היה מסודר, והאופנועים המשומשים שלו עשו תמיד בעיות. הוא השתהה בתשובה ולבסוף אמר רק: "כמה"? לא הרבה, השיב ריילי, עשרת אלפים פאונד, ואני מחזיר לך אותם בתוך שלשה, ארבעה, מקסימום שישה חדשים. ג'סטין ידע, שששת החודשים עשויים להפוך בקלות ל-6 שנים והוא אמר: "תשמע ריילי, יש לי גם מצוקת מזומנים, אולי תיקח קצת פחות"?

 

ריילי הביט בג'סטין במבט מאשים ואמר: "כשהצלתי לך את החיים באפגניסטן, לא חשבתי בכלל על כסף, לא על עשרת אלפי פאונד, וגם לא על 50 סנט". ג'סטין נאנח. הוא ידע שאין לו מה להשיב. כשהיו הוא וריילי בחורים צעירים, גויסו במסגרת הצבא הבריטי למלחמה בכוחות הטאליבן באפגניסטן. השניים חלקו אהל משותף, ביחד עם מפקד החטיבה – ג'רמי ינקו. באחד הימים, תקף במפתיע כוח גדול של האויב את המחנה, והחטיבה הושמדה כמעט כליל. ג'סטין לא זכר הרבה מאותו לילה נורא, חוץ מאת האוהל שלו עולה בלהבות, ומישהו גורר אותו אל מחוצה לו כשהוא מכוסה בכוויות. שבועיים לאחר מכן, כשהתעורר במיטת שדה בבית החולים, נאמר לו שחבריו מתו כולם, וגופתו של מפקד הכוח הושחתה עד לבלי הכר. רק הוא וחבירו ריילי ניצלו. ריילי סיפר לו כי הוא גרר אותו ברגע האחרון כשהוא מסכן את נפשו בכניסה אל תוך האהל האפוף בלהבות, וג'סטין חש הכרת תודה עזה לחברו שהציל את חייו. באותו מעמד הם החליט כי יקיימו מידי שנה טקס קטן ואישי בבית הקברות שם נטמנה גופתו של מפקדם האהוב ג'רמי ינקו.

 

אלא שמלבד הטקס הקטן והחברות שהועמקה, גילה ג'סטין את הצדדים הפחות יפים של  הקשר העז. ריילי התגלה כאדם נצלן, שלא חדל לבקש טובות מחברו ג'סטין כשהוא מזכיר לו ללא בושה את הצלת חייו. בפעם הראשונה ביקש ריילי 100 פאונד. ג'סטין הלווה לו בשמחה, אך כעבור מספר שבועות, הגיע ריילי שוב ודרש מג'סטין לעשות עבורו עבודה שהוטלה עליו במסגרת לימודיו באוניברסיטה. הייתה זו עבודה קשה ומפרכת, אך ג'סטין זכר כי הוא חב לריילי את חייו וביצע את מה שהוטל עליו בשלמות. בפעם אחרת, הוא רכש מכונית קטנה לריילי, קנה מתנות לחמיו וחמותו, טס אתו לטיול על חשבונו, ונענה כמעט תמיד לכל גחמותיו. כשהיה מנסה לומר כי הדבר קשה לו היה ריילי פותח במשפט המנצח: "כשהיינו באפגניסטן, תחת אש צולבת, ואוהל בוער באש יכולתי גם כן לומר שזה קשה לי"!!. אחרי המשפט הזה לא יכל ג'סטין לומר כלום, והוא תמיד היה ממלא את משאלותיו של מצילו.

 

גם הפעם גייס ג'סטין 10,000 פאונד עבור חבירו והזכיר לו כי עליהם להיפגש כמידי שנה, בעוד כשבוע ליד קברו של ג'רמי ינקו, המפקד שאיבד את חייו באותה פעולה. ריילי השיב כי הוא זוכר היטיב את התאריך והוסיף כי הוא מבקש דבר מה נוסף. עוד כסף? שאל ג'סטין בייאוש. "לא", אמר ריילי, "משהו הרבה יותר גדול. אני צריך שתתרום כליה עבור אחי כריסטי שסובל ממחלת כליות קשה. אם לא הייתי מרגיש שהצלתי לך את החיים לא הייתי מעז לבקש ממך דבר כזה". ג'סטין חשב שריילי הגזים. הוא אמנם הציל לו את החיים, אך הוא כבר הודה לו על כך שוב ושוב. ריילי זיהה את הכעס בפניו של חברו, משך בכתפיו ורק אמר: "אתה לא חייב לתרום, אבל אם כך אני לא אגיע יותר לטקס הקבוע שלנו, ואני גם מבקש שהקשר בינינו יפסק. אם בן אדם שהצלתי לו את החיים לא מסוגל לתרום עבורי כליה קטנה שלא מסכנת לו כלל את החיים, אני מעדיף לוותר על כל החברות". ג'סטין חרק את שיניו ואמר בקול נמוך, "בסדר, בסדר, אתרום לאחיך כליה".

 

שבוע חלף,  והשנים הגיעו לבית הקברות אל מול מצבתו של המפקד האהוב ג'רמי ינקו. הם הופתעו לגלות שם אדם נוסף, מבוגר בעל פנים מצולקות מעשרות כוויות. הם התבוננו בו היטיב ולאחר רגע צעק ג'סטין: ג'רמי זה אתה? המפקד? הינו בטוחים שנשרפת!! ג'רמי התבונן בהם בפנים עצובות וסיפר: לאחר הפעולה הקשה בה מתו כמעט כל חיילי, הרגשתי אשמה כה כבדה והחלטתי לנטוש את הצבא, את המולדת, ולנסוע לארץ אחרת. להתחיל את החיים מחדש. לא הייתי מסוגל לשאת את פני למשפחות החיילים. נעלמתי ושמחתי שהצבא חשב שהגופה שהושחתה מהאש שייכת לי. גם כעת לא חזרתי אלא לכמה ימים לכמה סידורים דחופים הקשורים במותו של אבי שהלך לעולמו שבוע שעבר".

 

"דבר אחד מנחם אותי", המשיך המפקד לספר, "שהצלחתי להציל לך את החיים ג'סטין, נכנסתי לאוהל הבוער ומשכתי אותך החוצה. לפחות אתה ניצלת, היחיד. זו הסיבה שכל הפנים שלי מצולקות מכוויות". ג'סטין הביט בו כלא מאמין: אתה הצלת אותי, אתה משכת אותי? חשבתי שזה היה ריילי. המפקד נשף בבוז: "ריילי? מה פתאום, הוא ברח מיד שההתקפה החלה, הוא לא נשאר להילחם. תמיד התחמק מכל מטלה. זה החייל מוג הלב ביותר שפגשתי בימי חיי. אני לא מעוניין כלל לדבר אתך", פנה כעת ישירות לריילי, סובב את גבו ונעלם. גם ג'סטין סובב את גבו לריילי, ופנה לדרכו ללא אומר. אילו יכולתי, חשב לעצמו, להעביר את כל רגשי תודתי לאדם שבאמת הגיעו לו.

 

תגובות   

0 #1 חוזר: הכרת הטוב לנמען הלא נכוןGuest 2017-05-25 14:58
לפחות זכה לומר תודה למישהו, יש שגם את קשה להם. בע"ה שנזכה לומר תודה לכולם גם אם הם לא עשו לנו משהו, תודה שלא עשו לי כלום....סיפור יפה ועצוב אבל המסר מועבר לקוראים

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן