חלקת אלוקים | אליעזר היון

• הדפסה
• דואל

שנה לאחר צאת העם ממצרים מכריז הקב"ה: ויקחו לי תרומה, ועשו לי משכן * המלאכים לאלוקים: "מה לך לדור במקום טומאה? שכון בתוכנו * הקב"ה בתגובה: יש אדם מלמטה השקול כנגד כולכם * המודל לבניית המשכן: קונסטרוקציה עשויה מאש שהודגמה למשה * הדיוק במפרט בניית המשכן וכליו – פנומינלי *

הביטוי "חלקת אלוקים" מקבל משמעות יישומית: שנה לאחר צאתם ממצרים, ביום הכיפורים, פונה הקב"ה למשה רבנו ומבקש - מכריז בפניו "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". פרשנים מתארים כי בבסיס פנייתו של ה' היה רצון לא להתנתק מבתו – התורה שנמסרה על ידו לא מכבר לעם ישראל. מאחר שליטול אותה בחזרה לא רצה, ולהיפרד ממנה לא היה מסוגל, ביקש מבניו כי יבנו עבורו קונסטרוקציה מיוחדת בה יוכל להימצא ולשהות עם תורתו האהובה. רצון המגורים החדש של האלוהים לא עובר בשקט והמלאכים מזדעקים: מה לך לדור במקום של טומאה, בין בני האדם? שכון בתוכנו שאנו טהורים ומקומנו טהור. על כך מגיב הקב"ה יש אדם שקול מלמטה כנגד כולכם, כשהכוונה כמובן היא למשה. כיוון ששמעו דבר זה, שתקו כולם ומיד ציווה למשה: ועשו לי מקדש

אלא שגם משה עצמו, התקשה להכיל את בקשתו של ריבונו והוא מקשה: כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים, וכיצד יוכל [טרנסצנדנטית] להגביל עצמו באתר זעיר כמו המשכן? הקב"ה מרגיע ואומר כי עשוי הוא להצטמצם ולהשרות שכינתו גם על אזורים לא גדולים. יתירה מזו, גודלו של המשכן הוא אמנם עשרות אמות מכל צד, אך בסופו של יום ישרה ה' את שכינתו בשטח של אמה על אמה. ובמלים אחרות: ב"עדות" כלומר התורה המאוחסנת בתוך ארון העדות שגודלה הוא אמה על אמה.

מיד לאחר הציווי מציג הקב"ה לפני משה מודל מדויק כתכנון אדריכלי מוקדם לבניית המשכן. המודל, שהיה כמובן תבנית שמימית - מטפיזית עשוי היה מאש ירוקה, אש לבנה, אש שחורה, ואש אדומה, כשכולם ביחד מרכיבים את צורת המשכן וכליו לפרטיו. משה מביט ומשתאה: מהיכן יוכל להשיג את סוגי האש הנדירים הללו? הקב"ה שוב מרגיע ואומר, "אתה בסממניך, ואני בכבודי".

האש הצבעונית לא היתה הדבר הבלתי שגרתי היחידי באותה עת. חכמים מספרים כי את עורות התחשים, בהם נעשה שימוש מיוחד במשכן, הפיקו מחיה בשם "תחש" שעורה היה ססגוני ובעל בעים רבים. בריה מופלאה זו לא הייתה אלא באותה תקופה ומאז הוכחדה ונעלמה. חומר גלם חיוני נוסף היה עצי השיטים. ממנו הורכבו עמודי המשכן וחלק מכליו. כיצד מצאו העם עצי שיטים משובחים בלב המדבר השומם? על כך יש לחזור 211 שנים לאחור - לשנת 2238. בשנה זו ירד יעקב למצרים לקראת בנו המושל - יוסף. יעקב שצפה ברוח הקודש כי עתידים בניו להשתעבד, להיגאל, ולבנות משכן, חזה את הנולד ופתח בסדרה של נטיעות עצי ארזים במצרים. לפני פטירתו הזכיר האב לבניו את מטע העצים וציוום ליטלם עמהם ביציאתם למדבר. מארזים משובחים אלו, נבנה המשכן.

לאחר הכרזת התרומה ובניית המקדש – משכן, מתאר האלוקים למשה – באמצעות אותו מודל אשי רוחני – את צורת הכלים, דרך בנייתם, גודלם, כמותם, חומרי הגלם מהם ייעשו, הכל לפרטי פרטים. משה, המנהיג הנאמן והעם הנלהב מקבלים ומקיימים ככל אשר ציווה ה' למשה.