מה בין גן עדן של תורה לזה של השיכור? | הרב עזריאל יונה

ויאמר ה' אל אהרן לאמור: יין ושכר את תשת, אתה ובנך אתך בבאכם אל אהל מועד [ויקרא ה].

והלא משמח לב האדם ומשבחו הכתוב כמו הקורא בתורה, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש, ואומר פקודי ה' ישרים משמחי לב וכו', והשיכור בעוד שהיין בו הוא יושב בשמחה, כמו שהוא יושב בגן עדן [מדרש תנחומא].

 

מעיר הרב אזרחי, נניח כי יש בו ביין את ה'ישמח לבב אנוש', מה השוואה יש בין הדברים, הלא פרט ל'ישמח' אינו אלא יין? ואילו התורה הלא עולמות ומלואם יש בה, מה אין בה, הייתכן להזכיר את השנים בנשימה אחת?

ומה עניין הגן עדן שהתורה מביאתנו אליו, להזיותיו החולניות של השיכור? תמוה מאד.

 

ומי אמר ששיכור מרגיש בגן עדן?

משיכור כרוני..

 

משיכור כרוני אשר בנו החסיד הביאו אל שיכור אחר המוטל באשפה, אמת המים נשפכת על פניו ונערים ובחורים מהתלים בו, סונטים בו, מקניטים אותו, והוא ממשיך להיות מוטל בבזיונותיו ובביב השופכין שלו. הנה יראה אביו כיצד הוא עצמו נראה בשכרותו. כך פונה הבן אל אביו בכאב ואומר: כך אתה נראה אבא שאתה שיכור, אולי יועיל הדבר להניאו ממנהגו הנבזה...

 

אבל אז רוכן האב אל השיכור ואומר לו: תגיד לי חביבי, באיזה בית מרזח רכשת את היין הטוב הזה, המשובח הזה?

 

מפנה הבן את האב אל מצבו המביש של האיש, אך האב עונה: בני אין לי תענוג גדול וגן עדן מזה, וכך נסתתמו טענותיו של הבן החסיד.

 

מכך, כך חז"ל, שהשיכור מרגיש עצמו בגן עדן.

 

אבל עדיין השאלה במקומה עומדת, כיצד ניתן להשוות את התורה הקדושה שכל חפציך לא ישוו בה לשיכור הנבזה?

 

התורה מלמדת אותנו לימוד גדול ועצום.

אין לך אדם המוכן לוותר על גן עדן. אם אתה רואה אדם שחי חיים של ריקנות, של שפלות, של עבירות ומרעין בישין, אות הוא כי יש לו לאותו ברנש 'גן עדן' משלו.

 

כך נראה בעינין גן עדן ובטוח הוא בלי ספר כי בגן עדן הוא נמצא.

 

נכון זה גן עדן של שוטים אבל לדידו זה גן עדן והוא לעולם לא יסכים לוותר עליו. גם השיכור נמצא בגן עדן רק שגן העדן שלו הוא ביב השופכין...

 

כמו כן, אין לך אדם שיסכים להיות עצוב, כך אחד רוצה שמחה ואושר, אלא שהשיכור משוכנע כי השמחה והאושר נמצאים אצלו. זה נשמע משונה אבל הוא חש כך ומאמין בזה.

 

אם ינסה אדם להסביר לשיכור שהוא לא נמצא בגן עדן – נדון הוא לכישלון. השיכור כאמור טוב לו והוא לא רואה כל רע במצבו.

 

מה צריך לעשות? להסביר לו שייתכן שהוא חש בגן עדן אבל גן עדן זה הוא תוצר של מלתעות היין שבהם הוא שבוי. רק כאשר אינך 'אתה' אתה חש בגן עדן. רק כאשר אתה מאבד צלם אנוש אתה חש בגן עדן. כאשר אתה בטירוף הדעת כששכלך ניטל ממך אתה אכן חש בגן עדן.

 

גן עדן של תורה הוא לא גן עדן של דמיון הוא גן עדן של מציאות. הוא גן עדן שאתה במו ידיך מכינו עבור עצמך, הוא גן עדן של נצח ולא של אילוזיות, לגן עדן כזה מגיעים רק על ידי התורה שנאמר 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן