להצטרפות
אמנם נכון הדבר כי אולי קל וחומר אחר הוא שהרי ישראל במצרים רדופי שיעבוד וגלות אין כמוהם שואפים לסיים את גלותם המרה ואם הם בכל זאת לא שמעו קל וחומר שלא ישמע פרעה. אבל כמו כן נכון כי מפורש כתב בכתוב כי הסיבה היא קוצר רוח.
ליתר בטחון הנני מוכן להתחייב לך בשטר שאם נאחר ליריד אפצה אותך על כל הפסדיך. לאחר שחתם הגוי על שטר התחייבות העמיס היהודי את הסחורה ויצא בלב שקט לדרך. לפתע קדרו השמים גשם עז ניתך ארצה, הדרכים השתבשו והעגלה שקעה בבוץ. לאחר שעות רבות של מאמצים הצליחו לחלצה והמשיכו בדרכם.
דיבור זה בא בהמשך לטענתו של משה בסוף פרשת שמות: מאז באתי אל פרעה... והצל לא הצלת את עמך. מה היא, אכן, התשובה? ומה פשר ההקדמה: אני ה' - וכי לא ידע משה רבנו, וכי לא ידעו עם ישראל מי הוא ה'?
משום מה הם זכו להיגאל? משום שלא שינו את שמם לבושם ולשונם... העקביות הזאת שאפילו שהיו במצב כזה גרוע וירוד. ובכל אופן שמרו מכל משמר על 3 הדברים האלו הצילה אותם.