לטפס מעל הסטטיסטיקה | אליעזר היון

פרק ו משנה א:

רבי מאיר אומר:
 
כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו.
נקרא רֵע, אהוב,  
אוהב את המקום, אוהב את הבריות,  
משמח את המקום, משמח את הבריות,  
ומלבשתו ענוה ויראה,  
ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן,  
ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות,
 
ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה,  
שנאמר: "לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה".
 
ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין,  
ומגלין לו רזי תורה,  
ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק,
 
והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו,  
ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים

רבי מאיר מצביע על שורה של פריווילגיות הניתנות ללומד תורה לשמה שמעיון מדוקדק נראה כי אפשר לחלקן לשתי קגוריות:


זוכה לדברים הרבה- במישור האישי

כל העולם כדאי הוא לו- ברמה הציבורית סוציולוגית


בעזרת צבעי הגופנים ניתן להבחין בין שני הקטגוריות. עם זאת יודגש כי בסופו של דבר קיימת אינטגרציה בין שני המישורים, שכן כאשר האדם הוא צדיק ישר וחסיד למשל, נהנה גם העולם כולו ממעשיו זו שהרי " ישראל כלם, ערבים זה לזה', וכן להפך כאשר אדם מוחל על עלבונו ומוסיף אהבה בעולם ודאי שמרוצים מעשיו גם כלפי שמים. 


מטאפיזי 

עם זאת, נדמה כי סיום דבריו של רבי מאיר "ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים' לא שייכים לאף קטגוריה. על אילו מעשים מדובר? האם הכוונה שמעשיו נחשבים למעשים המרוממים ביותר עלי אדמות ז"א כלפי שאר הבריות או שמא הכוונה למשהו אבסטרקטי- מטאפיזי יותר?
  

לא מזמן נתקלתי באחד הפורומים ברשת בדיאלוג מקוון בין שתי אימהות. אחת מן האימהות סיפרה בכאב ל"עולם" על התנהגותו ונטיותיו המיניות של בנה, דבר  שלא נרחיב בו כעת. נציין רק כי הן היו לחלוטין בלתי קונבנציונאליות, לטענתה מצבו של בנה הוא מולד או 'נמצא אצלו בעצמות' כדבריה ואי אפשר יהיה לשנות זאת אולי באמצעים תרופתיים. מאידך ענתה לה אחת מן המשתתפות כי לא כן הוא. אם יעסוק בנה בתורה יוכל להשתנות. שכן שנינו בפרקי אבות "הלומד תורה לשמה... מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". 

האם כך הוא? 

תפיסתה של אותה אשה את מאמר התנא "מגדלתו ומרוממתו וכו" היא כאמור גישה אבסטרקטית. להבנתה הלימוד בתורה לשמה - מלבד היותו מעשה מרומם ונאצל - בכוחו לגדל את האדם טפח מעל המציאות הגשמית הממשית, לנתק אותו מן הטבע מן האימננטי  [-חוקי העולם הפיזי]. ולהעלותו אל המקום הטרנסצנדנטלי אל המקום בו הכללים והחוקים ההתנהגותיים אינם חוקי הטבע המוכרים לנו.. אך האם כך הוא? 

בהתבוננות בסדר המשנה דומה כי רבי מאיר אכן כיוון כאן למשהו לא רגיל, לא טבעי. רבי מאיר מבטיח כי הלומד לשמה יזכה בשורה של מעלות שכדי להשיגם דרוש פרק זמן של יותר מחיים שלמים: צדיק, חסיד, מלכות וממשלה, מעין המתגבר, רזי תורה מוחל על עלבונו. מהי ההסתברות בכלים סטטיסטיים שכל אלו יוכלו להתקיים בבן אדם אחד?


עם זאת עדיין קיימת האפשרות [-גם אם מועטה] כי הדבר יתרחש, ואז אם הדבר הבלתי הגיוני -לכאורה- הזה יקרה הרי שלפנינו נמצא אדם שניצח את הסטיסטיקה ואת חוקי ההסתברות.


כיצד זה קרה? התשובה כזכור בראשית דברי המשנה "הלומד תורה לשמה" כלומר לשם המצווה בלבד ולא לשם משהו חומרי-טבעי ככבוד או כסף. כך ששכרו הלגיטימי הוא תגמול לא טבעי לא רציונלי.


בעקבות כל זאת מסכם רבי מאיר: "מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" שכן כעת נמצא לומד זה במקום שהוא מעל הטבע. במקום שחוקי ההתנהגות הם "טרנסצנדנטליים". 

Image

תגובות   

0 #1 מדהיםמירב 2007-10-31 19:42
אני חשה לאחר קריאת המאמר ממש "טרנסצדנטלית".. עכשיו ברצינות, מאמר עמוק ומוצלח מאוד.
אגב, אני קוראת לכל הקוראים במאמרים לתת פידבק חיובי לכותבים. גם הם צריכים את זה (כמו כולם..)

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן