הנשים והנשיאים | הרב יששכר מאיר זצ"ל

פרשת השבוע ויקהל פותחת ומספרת על איסוף התרומות לבניית המשכן. התורה מתארת את הליך הכרזתו של משה וכן את ההיענות של בני ישראל לבקשתו, עד כדי שבסופו של דבר באו האחראים ואמרו "מרבים העם להביא" ואז העבירו קול במחנה לאמור "איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש".


בולט במיוחד הפסוק הבא: "וְכָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה, אֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, אֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ. וְכָל-הַנָּשִׁים--אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אתָנָה, בְּחָכְמָה:  טָווּ, אֶת-הָעִזִּים. וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים:  לָאֵפוֹד, וְלַחשֶׁן". (שמות לה כה)


רש"י עומד על המילה הנשאם שחסרה בה י: "אמר רבי נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה? אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין אותו. כיון שהשלימו צבור את הכל שנאמר (שמות לו) והמלאכה היתה דים אמרו נשיאים מה עלינו לעשות הביאו את אבני השהם וגו' לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב".


כלומר, הנשיאים לא היו ראשונים להתנדב, משום שאמרו לעצמם, יביאו פשוטי העם את תרומתם ומה שיחסר אנחנו נשלים. בסופו של דבר לא נשאר להם מה להשלים. הביאו הנשיאים את אבני השהם. לעומת זאת בחנוכת המזבח הם היו ראשונים לתרום. מוסיף רבי נתן, שבשיקול דעתם בתחילה התורה מזהה עצלות, ולכן חיסרה התורה אות משמם.
 

ויש להתבונן בדברי רש"י, הלוא אבני השהם אבנים יקרות הן, וערכן רב, אם כן היה לנשיאים מה להוסיף. וגם, מה המשמעות של החסרת האות משמם.

מסביר הרב יששכר מאיר זצ"ל שיש הבדל בין נשיא לבין נשא. כשמתארים את הנשיא, הרי שהוא מורם מעם, הוא מוביל את העם. לעומת זאת כשהתורה כותבת נשא, הרי שהעם משיאים אותו, כלומר הוא עושה את רצון העם.
 

התורה מצמידה את הפסוק של תרומת הנשיאים לפסוק של תרומת הנשים, ללמדנו שבזכות התעוררות הנשים חכמות הלב שנשאן ליבן למלאכה, ולמרות שבאופן טבעי הן לא היו אמניות, התמלאו חכמת לב לעשות את מלאכת הטוויה והרקמה למרות מורכבותן. התורה מתארת "טוו את העיזים" דהיינו טוו את הצמר טרם גזיזתו, זו אמנות מורכבת ולא היה להן נסיון בכך ואף על פי כן התנדבו הנשים למאכות אלו. הנשיאים הושפעו מהתרוממות הרוח של הנשים, וגם הם בסופו של דבר קיבלו נשיאות לב למצוא את אבני האפוד שבדרך הטבע לא היה ניתן להשיג אותם.


מכאן נלמד שיעור חשוב בהשפעה ההדדית בתוך הבית. שנשיאות הלב של האישה בגמילות חסד וחינוך הילדים תשפיע על בעלה, ותרומם ותחזק את רוחו. ומאידך האיש משפיע מחוכמת תורתו וידיעותיו על אשתו. זו תכלית הבית היהודי - שכל אחד משפיע וגם מקבל מחבירו.


כך נמצא גם במגילת אסתר. מצד אחד מרדכי קורא לאסתר ומזרז אותה "אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים... וכו'", ומצד שני אסתר מזרזת את מרדכי "לך כנוס את כל היהודים...". מרדכי מעורר את אסתר להסתכן ולפנות למלך, אסתר מעוררת את מרדכי אחדות של כל העם בצום וזעקה. רק כך באה הישועה הגדולה.


על פי "שכר שכיר" על התורה, להרב יששכר מאיר זצ"ל שנפטר לפני כחודשיים. יהיו הדברים לעילוי נשמתו.

 

תגובות   

0 #1 רעיון יפהיאיר 2011-02-25 00:10
לייק

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן