בית הספר לאמנות: בצלאל | אליעזר היון

בצלאל בן אורי בן חור הוא האיש הנבחר לנצח על מלאכת המשכן * קודם להכרזה נמלך האלוקים עם משה בדבר הלימתו של בצלאל לתפקיד ומבקש ממנו להיוועץ גם עם העם שמצידו נענה בשמחה * לצד בצלאל עבד גם אהליהב בן אחיסמך, ועמו חכמי לב רבים שסייעו במלאכה * בעקבות מסת התרומות העצומה מבקש משה: "איש ואשה אל יעשו עוד מלאכת לתרומת הקודש" *


למלאכת המשכן יש אדריכל: בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה. בצלאל [13], שנקרא גם ראיה נחשב לאחד האנשים החכמים והפקחים שבעם. שליטתו הפנומינלית בכל סוגי המלאכה, ובקיאותו באותיות הקודש עמם נברא העולם, הפכו אותו ל'איש המתאים' למלאכה זו. עם זאת, לבחירה בבצלאל היה גורם קרדינאלי נוסף: שיוכו המשפחתי ועובדת היותו נכדו של חור שכזכור, נרצח בפתחו של חטא העגל הנורא. פרשנים מתארים את בחירתו של ה' בבצלאל כתגמול לשר צבא שהקריב את נפשו למען המלך בקרב גדול, כשהמלך החפץ להשיב טובה ליקירו המת ממנה את בניו ונכדיו למשרות חשובות ובכירות. בנוסף להיותו נכדו של חור, מתהדר בצלאל בסבתא רבה מפורסמת נוספת: מרים אחות משה לה כזכור הובטחו יחד עם אמה בתי מלוכה ובתי כהונה כשהחיו את הילדים חרף גזרת פרעה. הבחירה בבצלאל מתברר, היא פונקציה ישירה של ההבטחה הקדומה.

פסיכולוגיה חינוכית
כפי שצויין בגוף הכתבה, ניחנו בצלאל ואהליהב בכושר מתודי נפלא בעזתו יכלו להורות לחכמי הלב שביקשו להצטרף אל עשיית המלאכה. ועם זאת בדקדוק הפסוקים אנו מוצאים צירוף מלים תמוה משהו: "ולהורות נתן בליבו הוא ואהליהב בן אחיסמך". כלומר מקום משכן ה'הוראה' היה משום מה בלב ולא בראש – מקומה הטבעי לכאורה. גם הביטוי 'חכם לב' מצביע על החכמה המסויימת הזו שמוקמה בלב דווקא, ולא באזורי המח על אונותיו השונות...
כשמדברים על לב המשמעות היא לרגשות ולתחושות. וכאשר עושים אינטגרציה בין החכמה ללב הכוונה היא שהחכמה לא נשארת במח ובכישורים בלבד אלא מוזרמת היא אל תוך הרגשות והתחושות. במונחים של היום ניתן לכנות את חכמת הלב הזו 'אינטלגנציה רגשית' תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה המודרנית, בו מייצרים מבחני משכל מדעיים המסוגלים לבחון מהי רמת המשכל הבאה לידי ביטוי ברגשות ותחושות האדם.
אם  נכון הדבר בחכמת לב לביצוע פעולות בנין המשכן, הרי נכונים הם וודאי כשעוסקים בתחום החינוך וההוראה. כאשר מבקש האדם 'להורות' וללמד אחרים, הרי שמוכרח הוא להיצמד לכלל הבסיסי של 'חכמת לב' שכן אם לא יחפוץ בגדילתו ובשגשוגו של תלמידו – לא תועיל המסירה האינפורמטיבית הטכנית ולו מאומה, רק ההוראה הבאה מן הלב המלווה בדאגה ובמסירות כנה למען הצלחת התלמיד עשויה להניב פירות. ובמלים קצרות יותר: "ולהורות נתן בליבו".

למרות ההלימה המושלמת של בצלאל לתפקיד מזכיר אלוקים כי "אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור" והוא מבקש להתייעץ קודם כל עם משה, ולאחר שזה הביע את הסכמתו מבקש ה' להימלך גם עם העם. העם נענה בשמחה. ועם זאת כמו בכל מינוי ציבורי צצו קולות עקשניים הטענים כי מינויו של בצלאל היה בעצם מינוי בלתי ראוי בעקבות קירבתו המשפחתית למשה מצד אחותו. משה שומע את הקולות ומכריז ברורות: "ראו קרא ה' בשם בצלאל". ובמלים אחרות, המינוי לא נעשה על ידי, כשם ששאר עניני המשכן אינם נגזרת של החלטה או שיקול דעת אישי שלי, כל הפעילות סביב המשכן וכליו הינה הכרעה בלעדית של הקב"ה.

עם בחירתו של בצלאל נותן בו האלוהים רוח חכמה המתווספת לחכמתו הקיימת וביחד עם  בחור מוכשר בשם אהליהב בן אחיסמך בן שבט דן הם פונים להתחיל במלאכה. בצלאל ואהליהב ניחנו, מלבד חכמתם הרבה, גם בכושר מתודי נדיר והם החלו להורות לכל חכם לב שהצטרף אל העושים במלאכה את סודות המקצוע [ראה פרשנות]. מלבד ההוראה נותן ה' גם חכמה עצומה בלב כל העוסקים במלאכה עד שפרשנים מספרים כי גם העובדים שלא שלטו במלאכה מסויימת מצאו עצמם לפתע מיומנים בה. יש קולות הנוקטים כי הביטוי: "אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה" מרמז כי החכמה הוענקה אפילו לבהמות אשר עבדו במשכן ומכאן הלשון 'בהמה'. על אף האמור, צריך לציין, כי למרות ההשתתפות המסיבית של 'חכמי הלב' הרבים בעבודה הברוכה, נקראת המלאכה בסופו של יום על שם בצלאל, מאחר שמסר נפשו עליה בכל כוחו.  

הרוח הפילנתרופית שהתגלתה בעם יצרה זרם תרומות בלתי פוסק אל אנשי המקצוע עד שלאחר זמן לא רב הם נאלצים להודיע למשה: "מרבים העם להביא, מדי העבודה למלאכה". פרשנים מספרים כי משה, נפעם אל מול כמות התרומות המונומנטלית פונה אל האלוהים ואומר לו: בניך חטאו בעגל הזהב, ופרקו מאזניהם את נזמיהם למטרה פסולה זו, כעת הם מכפרים על משגה זה בכפל כפליים שנאמר: "כל נדיב לב הביאו חח, ונזם, וטבעת, וכומז, כל כלי זהב". פירוש זה מכוון להלכה ידועה המוזכרת בפרשת משפטים: "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור" כשההקשר ברור: על חטא פריקת נזמי הזהב לטובת העגל מנדבים כעת ישראל חמשה סוגי זהב שונים לטובת המשכן. הכמות הגדולה מאלצת את משה להעביר הודעה ברחבי המחנה המבקשת מכל איש ואשה לחדול ולתרום. העם, חפץ כך כך לתרום, מתגבר בקושי על נטייתו, ומפסיק לשלוח חומרים, או ממון - "ויכלא העם מהביא".

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן