לפרשת פקודי-פרשת החיבורים | בעז מלט

כיצד יוכל כל עם ישראל להתאחד? אנו רואים לצערנו כל כך הרבה מפלגות ומחנות בתוכנו.כיצד נוכל יום אחד להעשות אגודה אחת? פרשת פקודי נותנת לנו שעור חשוב בחיבורים.

 
כבר כשמשה רבנו פונה לבני ישראל לצוותם על בניית המשכן, הוא מכנס את כל ישראל יחד, והוא מציע לכולם להיות שותפים למפעל, הוא מחלק מניה בסיסית לכל אחד בפרויקט (ששמה מחצית השקל), וגם נותן אפשרות לנדיבים שבמחנה לתרום כנדבת ליבם, שילוב מיוחד בין הסוציאליסט והקפיטליסט. בתחילת פרשתנו, משה מוסר דין וחשבון על התרומות, היום קוראים לזה שקיפות של המערכת. כמה זהב נאסף וכמה כסף, ונחושת. בזה הוא גם בא למנוע פתחון פה ביחס לכספים שנאספו למשכן, אבל גם בא להראות לכולם שכל תרומתם, נכנסה לבניית כלי המשכן, שלכולם יש חלק בפרויקט, כולם ! שותפים למפעל.
 
גם מפקד בני ישראל שמוזכר בדרך אגב לצורך מניין שקלי הכסף, בא לומר לישראל, כולם חשובים, לכולם חלק בהשראת השכינה, אבל כשהם לעצמם הם שווים רק חצי.
 
להתאחד סתם כך יום אחד, זה דבר קשה. כדי לבנות אחדות, צריך מטרה משותפת, יעד שמדבר אל כולם, שכולם ירצו להיות חלק ממנו. אמנם ראינו כיצד מלחמות יצרו איחוד (זמני) בישראל, נכון שהצרות והצוררים מעוררים את השלום הפנימי, אבל איזו מטרה חיובית תוכל לגבש אותנו ?
 
עם ישראל דוקא בשל מעלתו, מתקשה להתאחד סביב ערכים מוגבלים, ו"זקוק" למטרה נעלה במיוחד לשם כך.
 
בניית המשכן סיפקה את ההזדמנות הנכספת, לבנות בית כאן בעולם הגשמי, לרבונו של עולם. מי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, בית שיאחד שמים וארץ, חזון ומציאות. לא לברוח מהעולם החומרי לרוחניות תלושה וגם לא לשקוע בחומרנות הגסה, להוריד את הקדושה לארץ, זה חלום ישראלי מובהק.
 
מעשה המשכן חיבר בעבר את כל ישראל סביבו, וגם על ירושלים תובב"א נאמר "כעיר שחוברה לה יחדיו" עיר שעושה את כל ישראל חברים, מצפים אנו לבית המקדש שיאחד את כל ישראל סביבו.
 
בפרשתנו מוזכר שישראל עשו את המשכן. שואלים הפרשנים, הרי עשו אותו מספר מצומצם של אנשים, בניצוחם של בצלאל ואהליאב, אז למה מיחסת התורה את עשייתו לכל ישראל?
 
מסביר אור החיים הקדוש,שהם זיכו אלה את אלה במלאכה, מי בתרומתו ומי במלאכתו, וכך נחשב לכל ישראל שבנו את המשכן, כך גם ביחש לכל מצוות התורה, אין אף יהודי שיכול לקיים את כל המצוות, שהרי חלקם שייכות רק לכהנים, ללויים או לנשים וכדומה ."אלא ודאי שתתקיים התורה במחברת הכללות" (בלשון אוה"ח).
 
מספרים שפעם בשטיטל בשעות הצהרים יוצא יהודי מבית המדרש ורואה חסיד שנמצא עדיין בהכנות לתפילת שחרית, הוא מפטיר לעומתו, איזה בטלן אתה, אפילו עוד לא התפללת, אני כבר התפללתי תפילת ותיקין וכבר למדתי כמה שעות גמרא, ואתה עוד לא הספקת כלום.
 
ענה לו החסיד, אם התפללת בשם כל ישראל, ולמדת תורה בשם כל ישראל, אז גם אני הייתי איתך בלימוד. ואם לא התפללת בשם כל ישראל, מי בכלל רוצה תפילה כזו.
 
אנו רואים את מנהג החסידים והספרדים לפני כל מצוה, שאומרים "לשם יחוד קודשא בריך הוא...בשם כל ישראל..."
הבא נשתדל כשאנו ניגשים לעשות מעשה טוב, מצוה לכוון בשם כל ישראל, כדי שתתקיים התורה במחברת הכללות, כדי שנזכה זה מזה, ונצפה לבית המקדש שיחבר את כל ישראל לאגודה אחת.
 

תגובות   

0 #1 כיצד מתאחדיםמתי ישפה 2011-03-04 00:16
מתוך מה שלימדני מוראבי:
"צריך לזכור שכשמכוונים בשם כל ישראל צריך להיות במעלת הזולתנות שלהגיע למדרגה זו נדרשת הענווה או זיהוי שהאגו , האנוכיות מפריעה להרגשת הזולת ולכן מונעת מחיבור כדי שלא נטעה בסוף כל תיאור של פעולת משה מובא "כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה."
משה הענו מכל אדם הגיע להרגשת הזולת הגבוהה ביותר ולכן השם מסוגל לדבר איתו. משה לא פועל מתוך שמץ של הרגשה עצמית ואף מוכן לוותר על הוויתו בחטא העגל מי יתן ונצליח להשיג את מעלת הענווה הזו מתוך מצוות התורה ואהבת הבורא ולא מתוך אימת המלחמה כפי שכתבת

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן