מה השבח הגדול שבני ישראל עשו 'כאשר צוה ה' את משה'? | מערכת האתר

• הדפסה
• דואל

בפרשת השבוע, אנו מוצאים לא פחות מ-18 פעמים את ההיגד כי עשו את המשכן 'כאשר צוה ה' את משה'. והדבר אומר דרשני. מה בעצם הקושי בכך, ממה ההתפעלות, וכי דרגה היא זו, לעשות 'ככל אשר ציוה ה''?

הרב ברוך אזרחי מפנה את תשומת הלב לפסוק נוסף מספר במדבר, מוקשה לא פחות.

"ויעש כן אהרן' [ח, ג] – להגיד שבחו של אהרן שלא שינה" [רש"י, ספרי בהעלותך].

וגם פה יש להעיר, וכי יש להתפעל מכך שאין משנין, שאהרן עשה כאשר צווה?

אך האמת היא כי החידוש אינו בכך שאהרן לא שינה ולא עשה פחות מ'כאשר צווה', אדרבא החידוש הוא בכך שלא שינה לטיבותא...

נתאר לעצמנו, אהרן בקדש הקדשים הוא בלבד לפני ולפנים. נגש להדליק את הנרות עומד מולם מתעמק בעומק משמעותם האור וכל הנכלל בו להאיר לפני הקב"ה.

למה לא יקדים איזה 'לשם יחוד', לא יתעורר בקרבו איזה רגש להדר ולפאר וליפות את המנורה? מדוע לא יחפוץ להוסיף עוד מעט זהב עוד גביע עוד פרח עוד כפתור?

כלום ככה סתם ככה ניגשים להדלקת המנורה ?אולי עוד בגד לכבוד המאורע, אולי דבקות מיוחדת התנועעות בחינת 'כל עצמותי תאמרנה'?

וכל זה איננו תמיד תואם את ההלכה. הלא ישנה הלכה של 'דרך שירות בכך', ישנה הלכה של 'יתור בגדים' [אסור ללבוש יותר מהבגדים המנויים], או 'חיסור בגדים''

ישנה הלכה של צורת המנורה, ועוד ועוד איך מתגברים על זה? איך מוותרים על כל רצונות הקדושה הבאים ממקור כל כך טהור?

להגיד שבחו של אהרן שלא שינה.

להודיעך כי אהרן התגבר על כל רצונותיו גם על אלו המשחדים כל כך, גם על אלו הבאים להדר לפאר ולרומם.

ומה ההסבר העומד מאחורי זה?

אומר הרב: המבין יבין כי כל אלו נובעים מתוך רצון 'עצמי', מתוך הבנה 'טובה' יותר, 'עמוקה' יותר.

אל תבין יותר טוב מן התורה, אל תעמיק עמוק יותר מן התורה. בין תבין כי אין לך קיום והידור גדול יותר מ"כאשר צוה ה"'.

להגיד שבחו של אהרן שלא שינה.

ולעניננו: שמונה עשרה פעמים נאמר ''כאשר צוה ה' את משה''.

לא קל לעמוד בפני פיתוי של תכנית אדריכלית נוספת, לתקן לשפר ליעל, מדוע לא לשתף עוד מומחה עולמי, לפאר ולרומם את בית אלקינו?

מדוע לא נעשה משכן גבוה יותר, שלחן נאה יותר, מזבח נוסף או גדול יותר, יפה יותר, על כל זה צריך להתגבר בגבורה נפשית ולהבין כי הציות הוא שיא העבודה, שיא ההבנה. ההתבטלות לדבר השם היא שיא השלימות.

"כאשר צוה ה' את משה".