בואו חשבון | אבי קלנר

• הדפסה
• דואל

"אלה פקודי המשכן משכן העדות"

במדרש רבה מבואר "אלה פקודי המשכן", משה רבנו ערך חשבון מסודר לכל תרומה ותרומה להיכן בדיוק הגיע הכסף וכמה הייתה עלות כל אחד מפריטי המשכן.

מקשה המדרש מדוע ערך משה חשבון והרי הקב"ה יתברך שמו מאמינו, שנאמר "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא", אלא ששמע משה את ליצני ישראל מדברים מאחריו, שנאמר "והיה כבוא משה האוהלה... והביטו אחרי משה", והיו הליצנים אומרים: ראו כמה שמן צווארו ועורפו של בן עמרם, ועוד שאדם ששלט על מלאכת המשכן ודאי שיהא עשיר מכיוון ש..., ולכן כשתמה מלאכת המשכן ערך משה חשבון מסודר ומפורט.

מדהים עד כמה שבכוח היצר להכניס במוח האדם מחשבות כאלה המתלבשות על מידותיו הרעות של האדם, ועוד על משה רבנו שהוציא והנהיג את בני ישראל ממצרים, קרע להם את הים הובילם להר סיני והעביר ולימדם את התורה.

גם כשהוקם המשכן על מכונו נאמר מספר פעמים "כאשר צווה ה' את משה", ומדוע, לפי הכיוון שהרהרו בני ישראל אחר משה בשעה שהיו מעמידים את המשכן ולא היה עומד, שמא ציווי הבורא היה לעשות משכן במשקל קל ומשה רבנו הוסיף מעצמו לעשות במשקל כבד, לכן התורה מדגישה בכל פרט "כאשר צווה ה' את משה"

ושוב אנו מוצאים את הליצנים ממשיכים בליצנותם גם בהמשך, מלאכת המשכן נגמרה בשלושה חודשים: תשרי, חשוון, כסלו. והיה המשכן מונח מפורק עד א' ניסן, וטעם הדבר לפי שרצה בורא העולם לערב את שמחת הקמת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, ליצני הדור שלא ידעו את רצון ה' היו מרננים ומרכלים שהנה הסתיימה מלאכת המשכן והוא עדיין לא מוקם.

דוד המלך הגדיר זאת בתהילים "כי שמחתני ה' בפועלך במעשה ידיך ארנן, מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת".

חז"ל מבארים את כוונת הפסוק "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, תבנה ותכונן עיר סיחון". המושלים – אלו המושלים ברוחם, בואו חשבון – בא ונחשב חשבונו של עולם, תבנה ותכונן – אם אתה עושה כן תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא, עיר סיחון – אם משים אדם עצמו כעייר זה שמהלך אחר סייחה נאה, כתיב בו – כי אש תצא מחשבון...

הרהורי היצר הינם "שיחה נאה" בלבד ללא מחשבה יתרה וללא שום ביסוס, ומי שאינו מחשב חשבונו של עולם אלא זורם עם אחר הרהוריו כעייר שמהלך אחר הסייחה, כובשו היצר וטומנו ברשתו.

אחים יקרים !!
העצה היחידה להינצל מהיצר הרע ומלכודותיו וכן לא להיות מושפע מאותם ליצנים הפוטרים כל דבר הלכה וכדו' באמרת ליצנות, להכניס תוכן רוחני ולמלא את המוח בדברי תורה במקום דברי שטות, וכאמרת חז"ל "כל הנותן דברי תורה על ליבו מבטלין ממנו הרהורי חרב, הרהורי רעב, הרהורי שטות, הרהורי יצר הרע, הרהורי דברים בטלים, וכל שאינו נותן על ליבו...

נתחזק כולנו בלימוד התורה ולא נלך שולל אחר שיחה קלה של היצר הרע.