משה |

• הדפסה
• דואל

אמרו חז"ל (מדרש רבה בפרשתנו) עשר שמות נקראו לו למשה: יֶרֶד, חֶבֶר, יקותיאל, אביגדור, אבי סוכו, אבי זנוח, רבי יהודה ברבי אלעאי אמר: אף טוביה שמו, רבי ישמעאל בר אמי אמר: אף שמעיה שמו, רבי תנחומא בשם ר"י בן קרחה אמר: אף לוי היה שמו, ומשה. והמדרש מתאר את משמעותו של כל שם. ירד לפי שהוריד את התורה, חֶבֶר שחיבר את הבנים לאביהם שבשמים וכו'.

הנה עניין השם הוא לתאר ולהגדיר מהותו של דבר ואיכותו. כמו שמצאנו (מדרש בראשית) שכשברא הקב"ה את האדם, שאלו המלאכים אדם זה מה טיבו. אמר להם חכמתו גדולה משלכם, הביא לפניהם בהמה חיה ועוף, אמר להם זה מה שמו ולא היו יודעים. העבירם לפני אדם, אמר לו מה שמו, אמר לו זה שמו שור וזה חמור וזה סוס וזה גמל. א"ל ואתה מה שמך? א"ל אני נאה להיקרא אדם שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי? נאה לך להקרא ד' שאתה אדון לכל. אמר הקב"ה אני ד' הוא שמי שקרא לי אדם הראשון.

אם כן חכמת קריאת השמות היא חכמה עליונה מחכמת המלאכים, כי שמו של הדבר הוא ההגדרה הממצה את כל מהותו ועניינו.

אם די לאדם פשוט בשם אחד בכדי לתאר אותו, נדרשו למשה עשר שמות כדי להגדירו ולתאר את מעלתו העצומה.

ממשיך המדרש, "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, חייך, מכל שמות שיש לך, איני קוראך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה, ותקרא שמו משה. זהו ויקרא אל משה".

צריך להתבונן מה מצא הקב"ה בשם משה יותר מאשר בשמות האחרים, שאולי מביעים את מעלתו של משה יותר מאשר "מן המים משיתיהו". ועוד יותר קשה שהשם משה לא נקרא על שם משה האיש אלא על שם בתיה שמשתה אותו מן  המים.

מבאר רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, שמשייתו של משה מן המים הייתה כרוכה במסירות נפשה של בתיה בכך שעברה על מצוות אביה בכדי להציל נפש. וכיוון שהצלתו של משה הייתה במסירות נפש, נכנסה בו אותה מעלה, וכח מסירות הנפש שהיה למשה הוא כתוצאה מאותה פעולה. לכן השם משה מבטא היטב את אופיו של משה יותר מאשר שאר שמותיו.


ובאמת מצאנו במשה שעוד לפני שנהיה מנהיג, נאמר עליו "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם". אמרו חז"ל שהיה רואה בסבלותם ובוכה ואומר, מי יתן מותי עליכם, שאין מלאכה קשה יותר ממלאכת הטיט והיה נותן כתפיו ומסייע לכל אחד ואחד מהם. כמו כן מצאנו שמנהיג נדרשת התכונה "איש אשר רוח בו" - "שיכול להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד" (רשי"). כי אין די בהשפעה הכללית על הציבור, אלא צריך להתאים את ההנהגה לכל אחד ואחד כפי רוחו וכוחו. זו תכונה שדורשת מסירות נפש.

אמר הקדוש ברוך הוא: אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערן של ישראל, אני מניח את העליונים ואת התחתונים ומדבר עמך. כמו שכתוב "וירא ה' כי סר לראות" , ראה הקב"ה במשה שסר מעסקיו לראות בסבלותם לפיכך ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה.