מה התכלית של עבודת הקרבנות? | בעז מלט

בשביל מה נשפך כל הדם הזה בבית המקדש? האם יש לנו היום עוד עניין בטקסים כאלה ? האם השם צריך את הקורבנות שלנו ? מה ההבדל בין קורבנות עובדי האלילים לבינינו? מדוע תקפו הנביאים את עבודת הקרבנות של ישראל? האם אין דרך להתקרב אל ה' בלי זה ?


חכמינו לימדונו פרק חשוב מאוד בבניין האדם,בפיתוח האישיות ובעבודת ה' והוא,"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". אדם לא יכול להתקדם בחיים אם יעסוק רק בלימוד תיאורטי של הערכים. ניקח למשל את מצות הצדקה, אדם שכל יום ילמד על חשיבותה של הצדקה, אבל לא יוציא מכיסו זוז ליתנו לעני, הרי שהוא לא פעל בנפשו כמעט כלום בנושא, לעומתו אדם ששכל יום ייתן מטבע לצדקה, כמה רושם הוא משאיר בנפשו פנימה בשל המעשה. ומכיוון אחר, את מי אנו הכי אוהבים ? את מי שאנו הכי מטפחים בפועל, משקיעים בו ומתמסרים אליו.


כך יצווה עלינו ריבונו של עולם להקריב לו קרבנות,למען נתקרב אליו. נאמר בפרשתנו,"אדם כי יקריב מכם קרבן לה'". שואלים חז"ל, למה התיבה "מכם" נמצאת בין התיבות "יקריב" ו"קרבן", לכאורה הייתה צריכה התורה לכתוב, אדם מכם כי יקריב קרבן לה', אלא באה התורה ללמדנו שתפקיד הקרבנות לקרב אותנו אל ה'.


נכון שהקרבנות תפסו תפקיד נכבד בקרב עובדי האלילים, אבל הם לקחו עניין הקרבנות למקום אחר לגמרי. הם אמנם זיהו את השורש בנפש האדם, את הצורך שלנו להתחבר לאין סוף, לחיות איתו בשלום. אבל במקום להשיג שלום אמיתי, שמצריך לעבור שינויים, לתקן קלקולים בנפשנו, להתקרב אל הבורא, הם הציעו שלום מדומה, שיש בו התפרצות רגשות, פורקן יצרים ושוחד לאלים. הם באו לרתום את האלים לשרות האדם, באו לשים את האדם במרכז (תפיסה אגוצנטרית). גם היום אפשר לראות גישות דתיות/מיסטיות בעולם ובישראל שבהם ההתייחסות לאל עדיין דומה לזאת.


אכן כאשר חלה התדרדרות בעם ישראל ועבודת הקרבנות לא הייתה מלווה בעבודה פנימית של התבטלות לאין סוף, של הקרבה עצמית, של תיקון האדם. באו הנביאים ונלחמו נגד פולחן הקרבנות הטכני.


כך ישעיהו הנביא זועק "למה לי רב זבחיכם יאמר ה'..."(ישעיה,א,יא), ובהמשך נבואתו הוא קורא לעם לשוב בתשובה, לערוך שינוי אמיתי באורח החיים, "הסירו רע מעלליכם מנגד עיני,חדלו הרע...".
וכך ירמיהו הנביא זועק "עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי" וכן במקומות נוספים.
הנביאים מוסרים לישראל שה' לא רוצה מתנות מהם, אם האנשים חושבים שהם עושים טובה לה', שירצו אותו בקרבנות, או בלשון עכשווית יחתימו כרטיס ויסמנו V , "היו עלי לטורח" אומר ה'.יש בעבודה כזו סוג של עבודה זרה.


אנו לעיתים שומעים אנשים אומרים "לא רוצה טובות", למה הם מתכוונים? הרי טבע האדם ששמח כשמטיבים לו, אז מדוע במצבים מסוימים אנו לא רוצים טובות? התשובה פשוטה, כאשר אנו מרגישים שהטובה חיצונית, בלי לב, בלי נשמה, אין לנו חפץ בה.אנו לא נרוויח מטובה כזו כלום.


כעין זה אומר ריבונו של עולם לישראל, כל עבודת הקרבנות שנתתי לכם להקריב אלי, אל תחשבו שאתם עושים לי איזו טובה בכך, אין לי שום צורך בכך.בעולם שלנו המילים "צריך" ו"רוצה", קרובות מאוד זו לזו. אני צריך אז אני רוצה, אני רוצה כי אני צריך.אבל ריבונו של עולם רוצה שנקריב לו קורבנות לא בגלל שהוא צריך אותם. הוא נתן לנו את המצוות כדי לצרף אותנו, לחבר אותנו, לתקן אותנו. הוא נתן אותם לטובתנו.נתן לנו אפשרות להיות שותפים בתיקון עולם.לכן כשאנו באים להקריב קורבן אנו מכוונים לשם שמים, אבל גם יודעים שהשפעתם, פעולתם היא עלינו, לתקן אותנו ואת העולם.


בודאי גם היום כשאין לנו לבושתנו בית מקדש, אנו יכולים להתקרב אל ה'. חז"ל אומרים שהיום שולחנו של אדם משמש במקום המזבח. אם אנו מברכים את ה' על המזון שנתן לנו, אם אנו מעדנים באכילה את היצרים שלנו, אם אנו מכניסים אורחים וסועדים אותם על שולחננו ואומרים על השולחן דברי תורה, אנו כאילו אוכלים משולחנו של מקום.


אבל רק כאילו,ברור שאנו לא יכולים להגיע לאותה דרגת התקרבות, גם חסרה לנו ההתקרבות הצבורית של כל ישראל, ההתאחדות מסביב לבית המקדש ועבודת ה'.


שנזכה לראות בבנינו,ולשמוח בתיקונו בב"א.
 

תגובות   

+1 #1 תגובה: מה התכלית של עבודת הקרבנות?אריאל 2011-09-21 01:10
ועוד סימן שאלה גדול נותר ללא מענה ..
יאללה משיח
+1 #2 תגובה: מה התכלית של עבודת הקרבנות?מנשה דבי 2012-03-30 19:08
בפסקה השלישי כתוב אלא באה התורה ללמדנו שתפקיד הקורבנות להקריב אותנו אל ה'. אני חושב שיש כאן טעות בהרפסה וצריך וכתוב לקרב.
0 #3 למנשהמערכת האתר 2012-04-01 03:47
תודה.
0 #4 ועדין השאלה מה היתרון של הקרבת קורבן האם חפץ הקדוש ברוך הוא בזבחים ולמה .יצחק 2016-08-14 14:28
לע"ד קשה לי לשאול אבל תורה היא וללמוד אני צריך .כשיבנה בית המקדש האם תחזור עבודת הקרבנות .תמידים ומוספים וכו' ותפלה מה תהא עליה ובכלל איך אדם יעבוד את בוראו האם הקרבנות יהיו העיקר בעבודת ה' תורה מה תהא עליה
+1 #5 שאלה אחת נותרה ללא מענהים 2018-01-31 17:24
בכותרת כתוב: בשביל מה נשפך כל הדם הזה בבית המקדש? האם יש לנו היום עוד עניין בטקסים כאלה ?
הסברת יפה שהקרבנות צריכים לקרב אותנו לה' יתברך, אבל איך זה מקרב? למה דווקא בדרך של דם? כמו שיצחק אמר- בתפילה מרגישים קרבה, מרגישים עבודת ה'. מה יש בקורבנות? למה שחיטת חיה מתקנת חטאים? לא כ"כ מרחמת על החיה שמגיעה בסך הכל לתיקונה, פשוט מוזר לי שבית המקדש, המקום הכי קדוש, יראה כמו איטליז... אני לא שואלת מכפירה, באמת חשוב לי להבין ולהתחבר. תודה רבה.
0 #6 תגובה ל-יםמיכאל michael 2018-03-15 13:38
בס"ד
ים, שלום רב.
אני מאוד מזדהה עם שאלתך. גם אני נכנסתי לכתבה זאת בחיפוש התשובה.
מהמידע שנחשפתי אליו עד כה בעניין, אני מניח כי:
אנחנו בעצם זה הנשמה הרוחנית בחיבור הנפש הבהמית.
חיבור זה הוא בהקבלה לחיבור שמים וארץ.
קריאת שמע, למשל, היא איחוד שמיים וארץ.
בקריאה אנו מבטאים את האמונה\ידיעה שה' י"ק ו"ק (חסד ורחמים) ו- אלוקינו (הנהגת ה' בעולמנו) הכל זה אותו ה' י"ק ו"ק (חסד ורחמים) והוא אחד ויחיד ואין עוד מלבדו. כלומר כל המציאות הנתפסת בעינינו היא התגשמות תכלית בריאת העולם שהיא לבטא בפועל את הטוב העליון.
צריך להיזהר מאוד ולהתחזק באמונה תמימה כדי שחס וחלילה לא ניפול בעצת היצר הרע לבקר את הטוב העליון דרך תפיסת המציאות בחושינו המוגבלים כפי שהם נתפסים כעת בהשפעת הנפש הבהמית. על כן עלינו להקריב לה' לא רק את התודעה הרוחנית שלנו, שהיא גם ככה שייכת לה', אלה גם את הבהמיות שלנו ובכלל זה את הגוף הבהמי. כך למעשה הקרבה (קרבן) שלנו לה' תהיה שלמה והעולמות העליונים (רוחניות) יתאחדו עם העולם התחתון (חומריות).

המשך חשוב בתגובה הבאה
->
0 #7 תגובה ל-ים - המשךמיכאל michael 2018-03-15 13:39
כשבית המקדש קיים, עבודת הקרבנות מתקנת את העיוותים הנוצרים במציאות השלמה הזאת שנגרמים בחטא, על כן עבודת הקורבנות תתחדש בגאולה הקרבה בעז"ה, כביטוי תפיסת האחדות של העולמות כפי שמוסבר לעיל.
הבהמה היא תחליף החומר המקודש של האדם, שמחובר לנשמה רוחנית ומתקדש ממנה, החומר הבהמי של החיה.
בהמיות החיה מתקדשת במעשה הקרבן בשימושה לקיום רצון ה' ומימוש תכלית בריאת העולם.
מקווה מאוד שהצלחתי לעזור בעז"ה.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן