מותר האדם מן הבהמה | בית דוד

א"ר שמלאי, כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף. (רש"י)
 
מדוע נברא האדם אחרון מכל הברואים? אומרים חז"ל (סנהדרין לח.), שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו יתוש קדמך! ובמדרש כאן הוסיפו: "שאם זכה, אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית [שהנשמות נבראו ביום הראשון], ואם לאו יתוש קדמך... ". מה לימדונו חז"ל כאן? מה באה קדימתו של היתוש ללמדנו ?
 
לנו נדמה, שהאדם עולה במעלה על כל שאר הברואים. מי כהאדם שיש לו יכולת של דיבור וחשיבה, שבהם הוא ממציא המצאות מדהימות, ובאמצעותם הוא שולט על כל הבריאה... אך נראה שהשקפה זו היא אחיזת עינים שאין לה על מה להסתמך. לאמיתו של דבר, אין לך בריה חלושה וחסרת אונים כהאדם !
 
כל הברואים מוצאים את מזונם מוכן לפניהם. לעולם אין להם דאגות של פרנסה. "הקב ה צייד אותם בכל האמצעים הדרושים להם כדי לחיות, בנשק טבעי להגנה, הוא דואג למזונם ", נותן לחם לכל בשר". ואילו האדם, על אף תיחכומו הגדול, ועם כל המצאותיו הנפלאות, חי חיים מלאי דאגה וחרדה; הוא עמל על פרנסתו, ולא תמיד מוצא את סיפוקו .
 
משל למה הדבר דומה? לילד שביקר בבית חולים, וראה שם חולים רבים המחוברים לכל מיני מכשירים, ורופאים ואחיות המתרוצצים סביבם. כשחזר הילד לביתו, אמר: "אני מקנא באנשים אלה בבית החולים! כמה מכשירים יש להם! כמה אנשים המשרתים אותם! ועלי - אף אחד לא מסתכל !..."
 
כך האדם, נדמה לו שעם כל ההמצאות והשכלולים שלו, הוא עולה על החיות הערומות החסרות כל. הוא שוכח, שהחיות פשוט אינן זקוקות לכל זה, יש להם את כל מחסורם ללא מאמץ וללא המצאות... האמת היא, אם כן, ש"יתוש קדמך", לא רק בזמן, אלא גם בחשיבות וב"איכות החיים ".
 
כיצד בכל זאת ניתן להבין את עליונות האדם? על מה נאמר "זכה אתה קדמת"?
 
הבדל אחד ישנו, והוא ההופך את הקערה על פיה. לבעלי חיים אין מטרה בחיים. הם חיים חיים נוחים, אבל לשם מה? ואילו האדם, יש לו מטרה, הוא חי כדי לזכות בחיי העולם הבא, כדי לעבוד את ה'. ולכן עדיפים חייו, אף על פי שהם חיי עמל ודאגה, על חייהם של שאר הבריות. "המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות"' מי שמעריך את תכליתו בחיים - ורק התורה היא תכלית אמיתית בחיים - הרי הוא עולה על שאר הבריות, הוא מכובד מהם. אבל מי שחושב שהוא חי למען הפרנסה, למען הבילויים, למען הכבוד, עליו נאמר: "המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות", הוא בזוי יותר מיתוש קטן. אשרינו מה טוב חלקינו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתנו !
 
 (ע"פ כתב סופר) 
 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן