בחוקותי: אשרי מי שעמלו בתורה | אבי קלנר

 פרשתנו פותחת בפסוק: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם".

רש"י מבאר: אם בחוקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה.

 והשאלה מתבקשת, היכן מרומז עניין עמל התורה (לימוד בהתמדה ויגיעה) בפסוק. ואולי הכוונה רק לקיום מצוות?
 
התשובה עפ"י פירוש רש"י בהמשך הפרשה:

 "ואם לא תשמעו לי" - להיות עמלים בתורה ולדעת מדרש חכמים. "ולא תעשו" - משלא תלמדו לא תעשו. "ואם בחוקותי תמאסו" - מואס באחרים העושים. "ואם את משפטי תגעל נפשכם" - שונא החכמים. "לבלתי עשות" - מונע את האחרים מלעשות. "את כל מצותי" - כופר שלא ציוויתים. "להפרכם את בריתי" - כופר בעיקר.

 מסכם רש"י שיש כאן שבע עבירות שאחת גוררת את הבאה. מי שלא לומד את מדרשי החכמים, אינו עושה את המצוות כנדרש, מואס באחרים המקיימים את המצוות כהלכה, שונא את הרבנים ותלמידי החכמים, מונע את האחרים ללמוד תורה ולקיים מצוות, כופר בחלק מהמצוות שכביכול הבורא לא ציווה עליהם אלא הם "המצאה של הדתיים", כופר בעיקר רח"ל, שכביכול אין בורא לעולם ו"איש באמונתו יחיה".
 
 מסיים רש"י את דבריו "הא מה אני מקיים ואם לא תשמעו לי - להיות עמלים בתורה". משמע מדברי רש"י שעמל התורה הכוונה לימוד מדרש חכמים דהיינו התורה שבעל פה: משנה, גמרא, ראשונים ואחרונים וכו' שבהם שייך לימוד בעיון רב.
 

 מהיכן ידע רש"י שכוונת הפסוק ללימוד התורה שבעל פה - מדרשי החכמים.

 המהר"ל מפראג מסביר שמלשון הפסוק "ואם לא תשמעו לי", לשון שמיעה שייך רק בתורה שבעל פה, מפני שדברים שבעל פה אי אתה רשאי ללמד בכתב אלא צריך לשומעם מפי הרב ולכן הלימוד בשמיעה (עד לתקופת כתיבת המשניות ע"י רבי יהודה הנשיא).
 

 עוד מתרצים שב"שולחן ערוך הרב", מוכיח מהגמרא שמצוות "ולימדתם אותם את בניכם" הכוונה גם לתורה שבעל פה, מכיוון שהתורה אומרת שהלימוד הוא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, והרי בדרך תוך כדי הליכה אינו יכול ללמוד מהספר אלא רק בעל פה.

 כעת מובנת כוונת רש"י ש"בחוקותי תלכו" - כלומר להגות בתורה בשעת הליכה, ועל ידי עמל התורה שכל הזמן חושבים ומתייגעים בה, ממשיכים בלימוד גם בדרך.
 
אחים יקרים! דבריו של רש"י הקדוש שכשלא לומדים תורה זוהי תחילתה של הידרדרות עד לכפירה בעיקר ח"ו, לא נאמרו על מי שמחמת טרדותיו הרבים אינו פנוי ללימוד, אך מי שחושב שלימוד התורה אין בו תועלת והוא בזבוז זמן, ה' ישמרהו מנפילה רוחנית ח"ו. (אונקלוס מתרגם את "ואם לא תשמעו" - "לא תקבלו", מבאר הרמב"ן שיבטלו את דברי התורה ויחשיבוהו לדברי הבאי.)
 

 נתחזק כולנו בלימוד התורה. תמיד נזכור "אשרי מי שעמלו בתורה - עושה נחת רוח ליוצרו"

 

Image

תגובות   

-2 #1 תמיההישראל 2008-05-22 14:28
רש"י פרש על 3 המילים הראשונות בפרשה מה שהתורה התכוונה בסוף דבריה.
ומדברי הפסוק לא נשמע שמדובר על עמל התורה אלא על קיום המצוות.
לפי דעתי הפירוש הוא "אם בחוקותי תלכו" -אם תקיימו את החוקים שהטלתי עליכם.(ולא לימוד התורה)
-1 #2 אתגר בפירוש רש\"ישמעון 2008-06-08 16:26
יש עניין קצת בעיתי בפירוש של רש"י:
"ואם לא תשמעו לי" - להיות עמלים בתורה ולדעת מדרש חכמים. "ולא תעשו" - משלא תלמדו לא תעשו. "ואם בחוקותי תמאסו" - מואס באחרים העושים. "ואם את משפטי תגעל נפשכם" - שונא החכמים. "לבלתי עשות" - מונע את האחרים מלעשות. "את כל מצותי" - כופר שלא ציוויתים. "להפרכם את בריתי" - כופר בעיקר.


הוא מביא את ההסבר לו לפסוק ובסוף ההסבר אומר, מי שלא מקבל את הפירוש ("כופר שלא ציוויתים"), אומר שזה לא באמת הציווי אלא אולי הפשט, רק קיום מצוות, בעצם "כופר בעיקר".

בעצם אומר אם לא תקבלו את שאני אומר אתם כופרים בה'.
האם אני מבין נכון? אם כן קשה לי הפירוש.
-1 #3 לשמעוןמוטי 2008-06-08 16:41
כוונתו של רשי לפרש את הפסוק :"ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי".

רש"י מסביר שהפסוק מתאר תהליך של הידרדרות האדם, שלב אחרי שלב. בתחילה אינו עמל בתורה, וכך שלב אחרי שלב עד שהוא מגיע לכפירה בעיקר.

אינני חושב שרש"י אומר שמי שיפרש אחרת ממנו הוא כופר בעיקר.
-1 #4 re: תמיההאשבל שלום 2010-05-03 13:25
מצטט ישראל:
רש"י פרש על 3 המילים הראשונות בפרשה מה שהתורה התכוונה בסוף דבריה.
ומדברי הפסוק לא נשמע שמדובר על עמל התורה אלא על קיום המצוות.
לפי דעתי הפירוש הוא "אם בחוקותי תלכו" -אם תקיימו את החוקים שהטלתי עליכם.(ולא לימוד התורה)
+1 #5 מלך 2010-12-15 19:48
:-) :roll: :sigh: :-x :eek: הייי

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן