הברכה היא בהישג ידינו | עלון בית דוד

• הדפסה
• דואל

ונתתה את הברכה על הר גריזים, ואת הקללה על הר עיבל (יא, כט)

עתיד היה משה רבנו לפרט בפרשת כי תבא את סדר הברכות והקללות שנאמרו על הר גריזים והר עיבל. מה צורך היה, איפוא, להקדים כבר עכשיו את הציווי הכללי "ונתת את הברכה... ואת הקללה ?..."

 

מי שסבור שלשם "אמירה" בלבד נצטוו בני ישראל לומר את הברכות ואת הקללות על הר גריזים והר עיבל, אינו אלא טועה. ענין הרבה יותר עמוק היה בזה: הברכות והקללות כאילו ירדו בעצמן מן השמים; בעת שיצאו הברכות מפי הלויים, "נחתה" הברכה על הר גריזים, וכן בעת שנאמרו הקללות, על הר עיבל. מעתה, הפך הר גריזים להתגשמות של ברכה, והר עיבל להתגשמות של קללה; ואכן ניכר דבר זה עד עצם היום הזה במראיהם של שני הרים אלה: האחד ירוק ופורח, והשני שומם. 

 

"ראה", אמר משה רבנו; אין די בידיעה שבקיום המצוות תלויה הברכה. אתה חייב לראות את הברכה בחוש, כאילו היא עומדת לפניך, ואינך צריך אלא לתפוס אותה לבל תברח. ולשם כך הוסיף: כדי שתוכל אכן "לראות" את הברכה ואת הקללה, אני מוריד אותם על הר גריזים והר עיבל .

 

אנשים רבים חיים באמונה, שיש "מזל", "גורל", השולט עלינו ומכוון את קורות חיינו. במקום להיטיב את אורחות חייהם, מחפשים אנשים עצות וסגולות, כדי להשפיע על ה" , "מזל כדי לזכות בברכה. מדוע הם מתפתים לאמונה זו? לא נוח להם להאמין ב"שכר ועונש", בקשר שבין מעשיו של האדם לבין קורות חייו; זה מחייב יותר מדי ...

 

חייבים לדעת: מי שרצונו לזכות במזל, בברכה, אל יחפש אותם בסגולות. הברכה מונחת לפנינו, מוכנה ומזומנת. אין עלינו לעשות פעולות מיסתוריות, אין לנו לחפש "סגולות" כדי להשיג אותה. אם רק נמלא את התנאים, שבהם היא ניתנה, אין שום עיכוב המונע אותה מאתנו. מי שיש לו אמצעים לשלם עבורה, מי שמקיים את רצון ה', אינו זקוק למזל. ואילו מי שאין לו כיסוי, גם סגולות לא יעזרו !

 

משל למה הדבר דומה? למי שרואה חליפה נאה בחלון ראווה, וגדול חפצו לקנות אותה, אך אין לו די כסף כדי להשיג את מבוקשו. מה עשה? נגש לבעל "סגולות", וביקש סגולה שישיג את הבגד הנ"ל...

 

וכן הקללה, אף היא לא מכוונת על ידי חוקים נעלמים וכוחות נסתרים, אלא הכל גלוי וברור, כפי שמפורש בתורה: ראה, אתה יכול לראות בעיניך, אם רק תרצה בכך. כשם שאפשר לראות את הר עיבל, כך אפשר לראות את הקשר שבין הקללה לסיבות המביאות אותה. בזמן שאנו משתדלים לקיים את התורה, שורה עלינו ברכה; ובזמן שפונים לדרכים אחרות, שורה ח"ו הקללה. 

הבחירה בידינו !

 

ע"פ רש"ר הירש