המקל והגזר ככלים חינוכיים | אבי קלנר

• הדפסה
• דואל

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם..."

 

לכאורה לא מובן מדוע לגבי הקללה הלשון הוא תנאי "אם לא תשמעו", ואילו לגבי הברכה הלשון הוא "אשר תשמעון" ולא בלשון תנאי?

 

במדרש(רבה ד' א') מובא: "אמר הקדוש ברוך הוא, לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען איזו דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו שכר. מנין? ממה שקרינו בענין 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום'".

ביאור המדרש שעל פי הנאמר "אנוכי נותן לפניכם ברכה וקללה,ברכה אשר תשמעו וקללה אם לא תשמעו, מכך משמע שתפקיד הברכות והקללות הינם להודיע לעם ישראל מה היא הדרך הטובה שיבחרו בה כדי שיטלו שכר.
 

בספרי החוקים של המדינות השונות מופיעים סעיפים שונים על עונשים על מגוון סוגים של עברות על החוק, כמו כן הענקת מדליות ופרסום לאזרחים שביצעו מעשה מופת מיוחד במינו. אין פרס לאדם על כך שלא ביצע עברות על החוק ואין פרס לאדם שביצע את הוראות החוק. לא שייך שעל דבר מסוים יהיה פרס על עשיתו ומאידך גיסא עונש על אי עשייתו מכיוון שהשכר ניתן על פעולות מיוחדות היוצאות מגדר הרגיל ולפיכך באי עשייתן אין מקום להעניש, וכן העונש בא על עברות ובאי עשייתן אין מקום לפרס.

נתבונן בהנהגת ההורים כלפי ילדיהם ונבחין שהם מבטיחים ונותנים לילד פרסים ומנתנות על התנהגות טובה ואפי' כשאינה יוצאת מגדר הרגיל, ומזהירים את הילד שאם לא יתנהג טוב הרי שיענש על ידיהם ואפי' כשאין מדובר על עשיית מעשה רע במיוחד אלא אפי' על אי עשיית וקיום רצון ההורים.

 

הטעם לכך הוא, שבשונה מהמושג הרגיל של שכר ועונש, בו ניתן עונש כנקמה וגמול על מעשה הפעולה הרעה ושכר כטובה וגמול על מעשה הפעולה הטובה, הורים כלפי ילדיהם משתמשים בשכר ועונש ככלים חינוכיים, השכר והעונש אינן רק גמול על המעשים אלא תמריץ ועידוד חינוכי.

 

כעת מובן המדרש שמכך שאנו מקבלים שכר על קיום המצוות ועונש על אי קיומם של אותם מצוות, מתברר שמטרת השכר והעונש לחנכנו ולהדריכנו בדרך ישרה על פי ההסבר נבין את דברי המדרש (רבה ד' ג') משאמר הקדוש ברוך הוא הדבר הזה בסיני (אנוכי נותן לפניכים היום ברכה וקללה) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה, והטובה באה על עושי הטובה.

ביאורו של המדרש שבבריאה מצד עצמה אין שום רע וגם כשאדם מקבל מחלה או שאר ייסורים הם אינם נובעים מכח הרע אלא מכח הטוב מטרת העונשים וכן מטרת השכר לחנכנו ולהדריכנו בדרך הישרה. בחירתו של האדם האם לקבל את המסר, לחזור בתשובה ולשפר את דרכו, או להתלונן ולהתרגז על מזלו הרע שהביא עליו את האסונות והעונשים.

כעת מובן ש"מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", האדם עצמו בוחר האם העונש שהושת עליו הוא טוב או רע.

כעת נשוב לשאלתנו בהקדמת הדברים מדוע לגבי המצוות נאמר "אם לא תשמעון" בלשון תנאי אם לא תשמעו תקבלו קללה.

 

דרכו של אב לתת לבנו מתנה ולומר לו: הבאתי לך מתנה אשר תחייב אותך לשמוע בקולי ולהתנהג בדרך הטובה. אולם אם לא תשמע בקולי הרי לא זו בלבד שלא תקבל מתנות אלא אף תיענש.

 

אחי היקרים, אבא שבשמים נותן לנו ברכה עוד לפני שקיימנו את המצוות, עלינו לדעת שכשמקבלים אשראי מראש צריך גם לפרוע את השטר, ואם ח"ו לא פורעים את השטר ולא שומעים בקול ה' הרי שהברכה עלולה להתהפך לקללה, ולכן "ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן ללפניכם היום".