השם משה מבטא את מהותו של מנהיג ישראל | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר [ויקרא א א].

עשרה שמות היו לו למשה וגו', א"ל הקב"ה למשה: חייך מכל שמות שיש לך, איני קוראך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה - ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו... ויקרא ה' אל משה [ילקוט שמעוני].

ובכל זאת, מעיר הרב אזרחי [ב'ברכת מרדכי'], מדוע נבחר שם זה דווקא, מדוע לא השמות האחרים, הלא מורים המה על גבורה, צדקות, מסירות נפש, רבן של ישראל, מוריד התורה מן השמים ועוד ועוד?

מדוע משה דווקא, ולא אביגדור - כלום 'להיות אבי כל גודרי גדר' אינו מרשים יותר ממשה?

מה עוד, שהשם משה יותר משהוא מביע את משה רבינו הריהו מביע את בתיה בת פרעה, שהרי היא היתה זאת אשר משתה את משה מן המים. מדוע יעדיפו שם משה על שם פעולתה של בתיה, כלום השם 'חבר' אינו הולמו הרבה יותר?

ללמדך כי אמנם אינו כן.

אדרבא, השם משה יותר משהוא מביע את פעלה של בתיה, הריהו מביע הערכה על משה רבינו עצמו.

נס המשיה מן המים אמנם כביר, לעולם לא יעומעם, אך בשום אופן לא יוסט אל עבר החזקת הטובה לעצמו. כולו חסד כולו פלא זכור יזכרנו משה בגדלו העצמתי, לא תיפסק תהילת השם מפיו.

דווקא עובדת השלכתו אל היאור היא זאת הצמודה אל משה כאמת מדה ולהערכה עצמית, עד נשימתו האחרונה יחוש עצמו כמיטלטל על גלי היאור, בכל ימי חלדו ימשיך להרגיש עצמו נתון בתיבה העומדת לצלול בעמקים.

אין ספק כי לעולם ימשיך להכיר טובה לבורא עולם על תשועתו, ולבתיה בת פרעה על הושטת אמתה למשותו, אך כמו כן ויותר מזה תעמוד מול פניו ההכרה כי כל מציאותו והוויתו - מציאות והוויה של חסד היא.

שכן אילולי חסדו של מקום, כבר לפות היה במלתעותיהן של תהומות.

מסבא קדישא למד. אף הוא אברהם אבינו עמד מתחטא לפני אבינו שבשמים, בהוכיחו את ערך מהותו לא מניסי פלאות נצחונותיו במלחמתו עם מלכי ארץ, אלא מחדלונו האישי אילולי חסדי שמים. לא מכושר צעדתו הבוטחת בינות לשונותיה של אש הכבשן, אלא מכך שנאלץ היה להיכנס לכבשן שהשליכוהו אליו.

"ויען אברהם וכו' ואנכי עפר ואפר" [בראשית יח].

"וכבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים ואפר על ידי נמרוד לולי רחמיך אשר עמדו לי" [רש"י שם].

שכן ניצחונות וניסים עשיותיו של הקב"ה המה, ואילו הוא אברהם מעריך עצמו כי לא הגיע אלא לעפר ואפר.

אף משה רבינו ממנו למד את תורת ההערכה. המשייה מן המים, ההשרדות בחיים אינם אלא חנינתו של הבורא עולם חסד ורחמים. אין משה רבינו זוקף מאומה מכל זה לזכותו .

אדרבא, הוא עצמו אינו ראוי אלא להשלכה אל המים, אילולי מתנתו של מקום כבר היה טרף למצולות.

השם משה ישאר תמיד צמוד אליו, לזכור ולהזכיר להודיע ולהיוודע כי מציאותו והוויתו עדיין במים שקועות, כי אך חסד הוא מתנת חינם - כי מן המים משיתיהו. שם אשר יסודו ומטרתו להחדיר אף למנוע הרפייה מתחושת ההשקפה החפונה בקרבו.

שם זה, כה חביב על הקב"ה יותר משאר תשבחות שבשמות האחרים. אף בתיה כאשר נתנה לו את השם חפצה כנראה להביע את תחושת ההשקפה הזאת שתהא קבועה במהותו האישית.

משה - ויקרא אל משה.