עבדי הם - בין חירות לשעבוד | מערכת האתר

• הדפסה
• דואל

כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם [ויקרא כה, נה].

כי לי בני ישראל עבדים - שטרי קודם [רש"י].

אמר רב, פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום וכו', דכתיב כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים [ב"ק קטז].

זהו המקור להלכה כי הפועל יכול לחזור בו בחצי היום, מציין הרב אזרחי ב'ברכת מרדכי'.

היינו אף על פי שמצד חוזהו שטרו וקבלתו, מן הדין הוא שיעבוד כפי הבטחתו, שהרי זוהי ההלכה כי יעבוד כפי שהותנה ביניהם וכפי תנאי השכירות, אף על פי כן ישנו שטר מוקדם אשר מבטל כל התנאה אשר אינה תואמת את ההתחייבות החדשה הזאת, כלשונו של רש"י - שטרי קודם, כלומר שטרו של הקב"ה שלו בני ישראל עבדים קדם לשטרו של בעל הבית.

ובחז"ל [ילקוט שמעוני בהר] מובא המאמר הנ"ל, ונאמר שם עוד: "על תנאי כך הוצאתי אותם מארץ מצרים שלא ישתעבדו".

ויש להבין, איזה תוקף של תנאי יש לדבר, מה שייך "על תנאי כך"? וכי אם לא יעמוד בתנאים יתבטל למפרע משהו אשר קרה לפני כן, וכי יש כאן איזה מעשה או איזה תנאי?

וראה דבר נפלא בתרגום יהונתן. התרגום מוסיף מילה אחת, עיין שם היטב": "משתעבדון לאורייתי" [משתעבדים לתורה].

לאמור קבלת התורה היא היא השטר המחייב, קבלת התורה אשר שעבדה את ישראל לקיים את התורה הזאת, היא היא אשר שוברת או אינה מרשה כל חוזה המתנגד לה. לכן גם אם מצד דיני החושן משפט - בדין הוא כי יעבוד כפי הבטחתו התנאתו וחוזהו, אבל עם קבלת התורה נחתם חוזה השובר כל חוזה המתנגד לו.

ואף על פי כן עדיין יש להעיר, היכן מצאו חז"ל בקבלת התורה משהו המתנגד לתנאיו של האדון שערך עם הפועל הזה, מדוע לא יתקיימו שניהם?

ללמדך כי תורה, פירושה השתעבדות גמורה. לא יתכן לקיים תורה או ללמוד תורה, כשישנה איזו שהיא פינה תפוסה. המהות של תורה לא תחול בשלמותה על נפש משועבדת.

ההבדל בין פועל שיכול לחזור בו בחצי היום לבין פועל שאינו יכול לחזור בו, אינו במדת העבודה או במדת המסירות.

ההבדל הוא רק בכך שהראשון אינו משועבד, בן חורין הוא, השני, גם אם עבודתו תהא קלה ככל שתהיה, אבל משועבד הוא, אינו בן חורין.

המשועבד אינו מסוגל להיות בן תורה.

התורה מעצם מהותה, תופסת כל מקום וכל פינה שבגוף ובנפש. זוהי דרכה של תורה ולימודה.

לכן אין ספק כי חייבים אנו להרחיק עצמנו מכל שיעבוד ועבדות, ולהפנות כל אשר בנו לתורה ולימודה.

מה לך ומי לך משועבד יותר, מהאדם אל רצונותיו ומדותיו.

מי לך משעבד גדול יותר מן האדם עצמו. והתורה עומדת וצווחת: "עבדי הם, ולא עבדים לעבדים".

ומתוך רוח הדברים, עולה המשימה הגדולה לברוח מכל שיעבוד, להילפת בחרות, להשתחרר להיות בן חורין בהתאם לחוזה העצום והמחייב של קבלת התורה.