שכר הפרישה | משה לוין

• הדפסה
• דואל

פסוק בפרשת עקב שפותח לנו פתח להציץ דרכו לגדלות חז"ל

דוגמא נוספת: "וה' פקד את שרה" – גם כאן יכלה התורה לכתוב וה' פקד שרה. המילה "את" לכאורה מיותרת, אלא "את" לרבות שאף כל העקרות שבאותו דור נפקדו בזכות הברכה שלה!!!

הוא פורש מהפרוייקט ואומר לתלמידיו: הכלל שלי לא תקף. יש פעם אחת שכתוב "את" וה"את" הזה לא מרבה שום דבר! שהרי לא יתכן להשוות לא יתכן להשוות כבד של מישהו לכבודו של מלך מלכי המלכים... אין מה לרבות מפסוק זה, ולכן אני חוזר בי!!!

אמרו לו תלמידיו: רבי! כל "אתים" שדרשת מה תהא עליהן? אם ביטלנו את הכלל, אזי מתברר כעת למפרע כי סתם התייגעת לפרש כל "את" שבתורה.

אמר להם: "כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה!"

בדור שאחרי שמעון העמסוני בא ר"ע ולפתע דרש: "את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים."

אומר רבי עקיבא: צריך להתיירא מתלמידי חכמים בדיוק כשם שצריך להתיירא מהקב"ה!

ממש אותו דבר!

נשאלת השאלה:

מה קרה פה בסיפור הזה? מה ראה רבי עקיבא ויכול היה לחדש את החידוש העצום הזה שלא ראה שמעון העמסוני?

ומסבירים את זה כך: נתאר לעצמנו שיושב אדם ענק בדורו, ועובד על פרוייקט חיים.

הוא מגלה כלל בתורה – כל מקום שנאמרה המילה "את" תפקידה לרבות עוד משמעות נסתרת בדברי התורה.

הוא מיישם את הכלל הזה בכל התורה כולה! "כבד את אביך ואת אימך..." וכו'. ובעוד המון מקומות.

אבל... פעם אחת יש לו ספק.

"את ה' אלוקיך תירא".

הוא גם כן חשב על האפשרות ש"את" זה בא לרבות תלמידי חכמים... אבל... הוא לא בטוח ומשוכנע שזה באמת כך.

הוא לא משוכנע שתלמידי חכמים הם כל כך חשובים שאפשר להצמיד אותם לריבונו של עולם בכבודו ובעצמו!!!

ולכן, הוא פורש!

הוא עושה "איקס" גדול על כל מה שהוא מתייגע עליו כבר שנים.

והכל למה? כיון שהוא לא בטוח בנקודה אחת שמפריכה את כל החידוש.

ננסה לתאר לעצמינו את שמעון פרס נוטש לפתע את רעיון ה"מזרח תיכון חדש"... או את כהנא יוצא ואומר שחייבים, אבל ממש חייבים להחזיר לפלשתינאים את מזרח ירושליים. זה בלתי אפשרי!

אבל לשמעון העמסוני לא מפריעה הידיעה שאת רוב חייו בזבז בלימוד לא מעשי. אדרבא הוא שמח בפרישה בדיוק כמו בדרישה! הוא מרגיש שבזה הוא עושה את המוטל עליו וממלא את חובתו.

מדוע???

כי האמת מדריכה אותו!