יישר כח ששיברת, או פסל לך? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לד לוחות אבנים כראשונים, ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ [דברים י, א].

זה שאמר הכתוב [קהלת ג, ה] עת להשליך אבנים, בשעה ששבר משה את הלוחות היה הקב"ה מתרעם עליו. א"ל הקב"ה אילו חצבת הלוחות ויגעת בהן ונצטערת, לא היית משברן. אני חוצב להבות שנאמר "חוצב להבות אש", ואתה משברן? עכשיו תדע מה הוא כוחן, אתה פסל אותן. עת כנוס אבנים - פסל לך שני לוחות אבנים. [ילק"ש עקב].

פלא עצום מקשה הרב אזרחי, הלא הקב"ה אמר לו "יישר כח ששיברת", הלא הכתוב משבחו על כך, הרי זהו לשונו: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים על פנים, לכל האותות והמופתים וגו' ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל [דברים לד], ופירש רש"י:  "נשאו ליבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר לעיל ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר, בשמות 'אשר שברת - יישר כח ששיברת".

האיך שבחים אלו המורעפים על משה רבינו בשל אותה שבירת הלוחות, מתאימים עם כך שהקב"ה מתרעם כביכול?

פלא עצום.

על כרחך שדווקא משום קדושתו של משה רבינו, נקלטה בחשבון שמים צרימה כל שהיא. כי יחד עם גדלותו, יחד עם נשיאות ליבו, יחד עם הכרתו שאין בשעה חמורה זאת של סגידה לעגל מקום לשני לוחות הברית אצל ישראל, יחד עם גבורתו העל אנושית על המחסום הכביר העומד בפני שבירת הלוחות, יחד עם כל אלו מן הדין להביע השתתפות בצערו של נותן התורה.

יחד עם כל הגבורות והנפלאות שהראה משה רבינו במעשה שבירת הלוחות, יחד עמם היה מקום להביע גם צער גבוה משהביע בפועל, על שבירת מעשי ידיו של הקב"ה.

על ההעדר הבלתי נראה הזה נתבע משה.

על כך התרעם הקב"ה.

ובשמים אמרו שהעדר השתתפות זאת בצערו של מקום בא לו משום שסוף כל סוף לא עמד משה רבינו על מלוא משמעות ה'יגעת והנצטערת' של הבורא עולם כביכול.

כנראה לא עמד משה רבינו כרום ערכו על 'נתייגעתי' של הקב"ה.

לכן 'פסל לך'.

ללמד אותך משה רבינו, כמה נתייגעתי יש בשני לוחות הברית.

עלינו להבין, כי נתייגעתי זה, אינו במושגים שלנו. שהרי מה מונע מן הקב"ה להיות חוצב להבות אש? אף על פי כן שומה עליך בן אדם, ובפרט משה רבינו להעריך ולהבין אל נכון, עד כמה שניתן, מה גדלו מעשי שמים.

גם מעשי ה'נתייגעתי' שהקב"ה משקיע כביכול עבור עמו ישראל.

'מה גדלו מעשיך ה' מאד, עמקו מחשבותיך, ואם ראויים הם ישראל ל'נתייגעתי', עושה זאת עבורם הקב"ה.

ועל משה רבינו שומה להעריך זאת, כך שגם אם 'יישר כח ששיברת', אבל כנראה האנחה היתה צריכה אולי להיות קצת יותר מורגשת.