בין ימי שני מגורי לימי חיי | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

ויאמר פרעה אל יעקב, כמה ימי שני חייך? ויאמר יעקב אל פרעה, ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה, מעט ורעים היו ימי שני חיי, ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם [בראשית מז].

 

"ימי שני מגורי", אומר יעקב, והרב אזרחי ב'ברכת מרדכי' מעיר: מדוע לא ימי 'חיי'?

וכן בהמשך: ימי שני 'חיי' מדוע לא 'מגורי'?

ועוד: "ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם" מדוע לא בימי 'חייהם' או 'ימי שני מגורי אבותי'

מה פשר השינויים האלה?

 

ללמדך כי 'מגורים' עדיין אינם 'חיים'.

 

יש אדם שהעולם הזה הוא 'מגוריו', אבל לא חיוניותו.

 

מגורים הם קיום. אקזסטנט בלע"ז

חיים, הם תנועה, פעילות, התקדמות, התעלות.

חיים הנעדרים כל אלו, אינם אלא מגורים, לא חיים.

 חייו הגופניים של האדם, הינם רצופי יצירת תאים, יצירה בלתי פוסקת, בריאה בלתי פוסקת, מליוני תאים נבראים ללא הרף. תפסק בריאת התאים זהו חדלונו.

 

אף בחיי הרוח כן.

 

תפסק יצירתו התעלותו חיוניתו - זהו חדלונו.

 

אם אי אתה עולה מעלה מעלה - על כרחך אתה יורד מטה מטה, כך אומר הגאון מווילנא בפירושו על הפסוק 'אורח חיים למעלה למשכיל' [משלי טו], משום שאלו הם מהות החיים.

נשים הדברים בפיו של יעקב.

 

הגיל הביולוגי, הקיומי, הדיורי, "ימי מגורי שלשים ומאת שנה".

 

אך 'ימי חיי', המשיך יעקב ברוב ענוותנותו, אלו אשר צריכים לענות על חיוניותו של יעקב על דרישתו של יעקב אבינו מעצמו, אלו היו מעט ורעים.

משום שיעקב תובע מעצמו.

 

וממשיך: אבל אצל אבותי היו המגורים והחיים חופפים זה לזה. ניצול מוחלט. התעלות על פי הכושר ללא התחשבות בנסיבות.

חיים מלאים ללא הפסק, ללא הרף.

 

אצל האבות, היו החיים והמגורים - גם 'ימי חייהם' גם 'ימי מגוריהם'.

 

בפרשה הבאה נאמר: ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה וגו'. פלא עצום, היכן מצינו כי מונין חלק מן החיים?

 

התירוץ הוא שהחידוש הוא בכך שאלו השנים במצרים היו שלימות של חיים, כפי שהוסבר....