אשה השואפת להתקדם במקצוע, לצבור הון ולנהל עסקים - בעל כרחה תחלש אצלה השאיפה להיות "עקרת הבית". 

 

התורה הזהירה "לא יהיה כלי גבר על אשה ; " גם אם האשה עוסקת בתחום שאינו שלה, חשוב שהיא עצמה תישאר "אשה". לבושה יעיד עליה כאלף עדים היכן הוא מקומה האמיתי: "כל כבודה בת מלך פנימה". גם לגבר אסור לפלוש  לתחום האשה, ולגרום לטשטוש התפקידים; רק באופן זה ניתן להניח את יסודות הבית היהודי .

 

מכאן מגיעים אנו לתפקיד האם. האמהות היא כל כך מקודשת ומושרשת בבריאה, שהתורה ביקשה להגן על האמהות - לא של נשים יהודיות בלבד, אלא על מושג האמהות בכלל, ובכלל זה כל בעלי החי. כאשר האם רובצת על האפרוחים - היא ממלאת את תפקידה כאם; מי שמנצל את הרגע הזה כדי לתפוס אותה, משום שטבעה אינה נותנת לה לברוח ולעזוב את ילדיה לנפשם, ניצל לרעה וחילל את האמהות. התורה ציוותה להפריד קודם כל בין האם והבנים, ולתת לציפור אפשרות להמלט; רק את הבנים מותר לקחת, ואילו את האם חייבים לשחרר לנפשה.