קתרזיס ועשרה מאמרות | אליעזר היון

פרק ה, משנה א: בעשרה מאמרות נברא העולם; ומה תלמוד לומר, והלוא במאמר אחד יכול להיבראות:  אלא להיפרע מן הרשעים, שהן מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים, שהן מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.
העולם נברא בעשרה מאמרות. כלומר בעשרה אמרות הפותחות במלים "ויאמר אלוקים" כגון "ויאמר אלוקים יהי רקיע, ויאמר אלוקים ייקוו המים" וכו' המוזכרות בפרשת בריאת העולם. האמרות כמובן, יצאו מפיו של הקב"ה כך ששאלת התנא הבאה מיד לגיטימית לגמרי: ומה תלמוד לומר? והלא במאמר אחד יכול להיבראות? המדרש שמואל מבחין כאן  בשתי  שאלות: הראשונה, המופנית אלינו, מה תלמוד לומר? כלומר מה באה אמרה זו –שהעולם נברא בעשרה וכו'- ללמדנו. והשניה- מכוונת לבורא, מדוע באמת נברא העולם בעשרה מאמרות כלום נשגב מאת ה' לברא את העולם במאמר אחד.

 

אכן כיצד שלא נפרש את שאלת המשנה, תשובת התנא אלא להיפרע מן הרשעים וכו' נראית תמוהה. האם עוונותיהם של הרשעים חמורים יותר מכיוון שנברא העולם בעשרה מאמרות? ואף אם כן, האמנם זהו סגנונו של הבורא שמלכתחילה יוצר עולם בעשרה מאמרות כדי שיוכל להיפרע מן הרשעים בבא היום? והלא מכירים אנו את האימרה "כי לא חפץ ה' במות המת" ופסוקים כיוצאים באלה? 

 

קתרזיס 

באחד ממחקרי השדה שנערך בארה"ב בקרב תלמידי תיכון ששיחקו פוטבול מקצועי התברר כי אצל השחקנים פחתה רמת התוקפנות האישית [-מחוץ למגרש] במהלך העונה. במחקר אחר, באותו מקום, נמצא כי אצל הצופים באותם משחקים עלתה רמת התוקפנות לעין ערוך.

כיצד ניתן ליישב את ה'סתירה' הזו?

 

מה ההבדל בין השחקנים לצופים?

 

גדולי הפילוסופים הקדמונים השתמשו במושג "קתרזיס" להסבר תופעות דומות. פרושה של המלה קתרזיס ביוונית היא היטהרות, זיכוך. לדבריהם כאשר אדם חש רגשות עוינים והוא מרגיש צורך לפרוק אותם, הוא עושה זאת בתוקפנות שמכוונת לרוב כלפי הזולת. מה הפיתרון? הפילוסופים ומאוחר יותר הפסיכולוגים המודרניים ראו בפוטנציאל של הקתרזיס את הכלי לשליטה בתוקפנות. לשיטתם כל אדם חש באיזשהו מקום ובאיזשהו שלב דחפים ויצרים הרסניים, תחושות נקמה ותוקפנות וכדו', הטיפול באותם דחפים לדעתם היא כאמור ה'קתרזיס', הזיכוך העידון- הפניית אותם דחפים ויצרים למטרות חשובות לאפיקים חיוביים. כלומר לא דיכויים של אותם דחפי תוקפנות והרס אלא הפנייתם אל הטוב והמועיל.

 

ההבדל בין השחקנים לצופים במשחק הפוטבול הוא פשוט. השחקנים פרקו את יצרי התוקפנות שלהם על כר הדשא, אל משחק [-חיובי, באופן פרופורציונלי לעניננו]שבטבעו הוא משחק שמייצר אנרגיה רבה. הצופים לעומת זאת, לא רק שלא התפרקו אנרגטית אלא יצר התוקפנות שלהם התעורר מול אותו משחק פוטבול אלים שבו השתתפותם לא היתה פיזית. 

 

עשרה טבעים שונים 

כאשר ברא אלוקים את העולם בעשרה מאמרות, מסתבר כי חפץ היה להעביר לנו מסר כל שהוא. שהרי גלוי לפניו שיודעים אנו שכל יכול הוא ומסוגל הוא לברא את העולם במאמר אחד, ובכל זאת בחר הוא להודיענו כי ברא את העולם בעשרה אמירות.

 

מה הם אותם אמירות, אם כן?

 

ייתכן, כי באותם מאמרים שונים שהיו אבני הבנין של היקום, קווי המתאר של מפת האדריכלות של הגלובוס,גלומים טבעים שונים, סוגי אישיות, ודחפים מגוונים. בריאת העולם בעשרה מאמרות שונים כלומר בעשרה כוחות טבע אנושיים שונים באה לתת לכל אדם אפשרויות בחירה שונים ומשונים, מה שלא היה מתרחש אילו נוצר היה העולם במאמר אחד –בכח טבעי בעל אופי הומוגני אחיד ללא אפשרויות בחירה. סוגי הכוחות האלו נותנים ביד כל אדם את האפשרות האין סופית לעשות שימוש בכל כח טבעי, דחף אנושי, כרצונו: לטוב כלומר הפנית הכח – הדחף לאפיקים חיוביים. וללא טוב לאפיקים שליליים.

 

ייתכן אגב, שזו כוונת הגמ' במסכת שבת המספרת כי אף שישראל הנם 'מעל למזל' מכל מקום אנשים נולדים עם סיווגי אישיות שונים התלויים במזל. הנחה זו אינה שוללת את כח הבחירה כפי שמביאה אותה גמ', כך שאדם שנולד עם מזל מאדים [-אופי אלים עד רצחני] עשוי לנתב את דחף התוקפנות שלו לאפיקים חיוביים כמצוות מילה או שחיטה.

 

אם קונספציה זו נכונה מובנת היטיב המשכה של המשנה, והחלוקה הדיכוטומית בין הרשעים לצדיקים.

 

הצדיקים יבחרו מסתבר, בטוב ויתקנו את העולם, והבלתי צדיקים יפנו אל הרע ויהפכו את אותם כוחות להרסניים ויחריבו באמצעותם את העולם.

 

יהי רצון שתהא שנה זו שנה של עליה תיקון המידות והפניית הכוחות אל נתיבי הטוב והטוהר. 
 

 

מקורות:

גמ' שבת קנו

פסיכו' חברתית או"פ

ספר הפואטיקה כרך6

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן