עשרה נסיונות | אליעזר היון

• הדפסה
• דואל

פרק ה, משנה ג  עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו

הנסיונות הרבים בהם נתנסה אברהם אבינו ועמידתו בהם מוכיחים כי מדובר באדם צדיק, בעל אמונה, חזק ודבק בעקרונותיו. ברם המשנה אינה מחמיאה לו ברוח זו: "להודיע כמה חיבתו". כלומר הנסיונות שעבר אברהם אבינו מוכיחים כי הוא אדם חביב!? הדבר הזה כמובן תמוה.

I have a dream

בימים האחרונים התפרסם ספר בו כלולים 50 הנאומים שעשו את ההיסטוריה כמו הנאומים המפורסמים של ג'ון קנדי [מה אתה יכול לעשות למען המדינה], צרצ'יל [דם יזע ודמעות] מנדלה רייגן ועוד. בין הנאומים נמצא נאומו ההיסטורי של מרתין לותר קינג- יש לי חלום, בהפגנת המליונים בעיר וושינגשטון שבארה"ב. מה היה מיוחד בנאום או באיש הזה שנרצח בגיל 39? מרתין לותר קינג היה לוחם למען זכויות האדם השחור באמריקה, אולי הלוחם המשמעותי ביותר. הוא הטיף נגד הפרדת שחורים ולבנים בבתי ספר ובתחבורה הציבורית, קרא למאבק אזרחי לא אלים וארגן צעדות של מליוני אנשים למען זכויות הצבעה לשחורים. באחת מן הצעדות הגדולות ביותר נשא קינג את נאום חייו שהתפרסם אח"כ בשם "יש לי חלום... שבניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר התיישבו יחדיו בשולחן האחווה וכו' וכו''". הנאום הזה והמאבק של קינג הובילו   ב 1964 לחקיקת  חוק לזכויות האזרח בארצות הברית, חוק האוסר על כל קיום של אפלייה במקומות ציבוריים, מתקנים ציבוריים ובתי ספר ציבוריים.

 קינג כמו עוד מנהיגים גדולים הם אנשים מכוננים כלומר הם אנשים שיצרו מאבקים יצרו סדר יום. אמונותיהם ואישיותם חלחלו להמונים והניעו את גלגלי המהפכות והשינויים ההיסטוריים, כשהפרמטר לעוצמתם היה עומק וגדולת אישיותו של המנהיג.

 את הסינטזה בין תרומתם של מרתין לותר קינג, נלסון מנדלה, בגין וצ'רצ'יל למציאות הלאומית והבינלאומית שלנו אפשר לחוש בקלות, אבל האם אפשר לעשות אינטגרציה בין חוויות, יצירות, ומנהיגים שהיו קיימים לפני –נאמר-  אלפי שנים לימינו במילניום החדש? בנקודה זו אפשר להיזכר במה שאמר אחד מראשי הזרם הדינמי בפסיכולוגיה של ראשית המאה הקודמת כי מלבד אותו "תת מודע" הידוע שגילה פרויד בו נמצאים רצונותיו ודחפיו הבלתי ידועים של האדם המבקשים לפרוץ החוצה, קיים גם "תת מודע קולקטיבי" הכולל את כל אוצר החוויות שהצטברו במשך דורי דורות של קיום הגזע האנושי, ונשארו כעקבות זיכרון במוח האדם. עקבות זיכרון אלה מהעבר הקדום עוברים בתורשה, והם מושרשים באדם כנטיות מולדות להגיב או להתנהג בצורה מסוימת, בהתאם לתרבות ולמורשת שבהן נולד. 

 יצירת עם

 אחת מהחידות הפילוסופיות הנשאלות ביותר היא, שאלת הקיום של העם היהודי, כיצד קרה שהעם הזה הוא העם היחידי ששרד אלפי שנים בעוד עמים אחרים גדולים ומפורסמים יותר נכחדו ונמחקו מבמת ההיסטוריה? איך קרה שהמורשת התרבותית של העם -קרי התורה חיה ורלוונטית לגמרי עד היום? והתמיהה גוברת במיוחד לאור העובדה כי מדובר בעם שסבל ושנרדף בשל דתו יוותר מכל עם אחר? לשאלה מורכבת זו קיימות במקורות היהדות מספר תשובות, אולם ברוח הדברים של משנתנו נדמה כי חוזקו של העם היהודי הוא השלכה ישירה של הבסיס האיתן שלו, פונקציה טהורה של עוצמת המייסד שלה. הגנום הקולקטיבי המשובח של העם הישראלי נזרע אז בתקופתו של אברהם, והד.נ.א הבלתי מעורער של האיש היהודי הוא הד.נ.א שעבר בתורשה מאברהם אבינו, ומאחר שאברהם אבינו היה כל כך חזק וכל כך מחושל ניתן למצא את עקבותיו הגדולים גם בין צאצאיו

 הנסיונות הרבים כמו גם המגוונים נועדו אם כן לעם המתגבש וקם הזקוק לאבני יסוד "לגנום קולקטיבי" עמוק ושורשי. את אותם כלים הישרדותיים שנוצרו מהנסיונות העביר אברהם לבניו ולבני בניו עד ימינו אנו

 מה זה ניסיון?

 ההשקפה הרווחת היא כי ניסיון בא לבחון את האדם האם הוא יעמוד במשימה, אם זה אכן כך נסיונותיו של אברהם נתפסים כמיותרים, שהרי האלוקים יודע את התוצאה. מסתבר איפוא, כי הניסיון הוא  מטרה כשלעצמה, שבעקבותיה האדם עצמו [ולא הנסיין] מגיע למשהו חדש, למקום אחר. לאור התיאוריה שהצגנו כי עם ישראל לדורותיו זקוק היה כי אברהם אבינו כמייסד יתנסה בנסיונות רבים, יגיע למקומות גבוהים, כדי לקבל ממנו את אותם כלים, ההכרזה של מלאך ה' "כי עתה ידעתי כי-ירא א-להים אתה" מקבלת משמעות סמנטית שונה: לא ידיעה כפונקציה של  קבלת מידע, אלא כהכרזה על השלמת משימה מן סגירת מעגל של מסלול כוחות וכלים שאותם רכש אברהם מכח צדקותו ואותם העביר, הוריש, לנו צאצאיו. ומכאן גם לשון התנא במשנתנו להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו.

 

מקורות:

מורה נבוכים ג כד

נפש החיים-רוח חיים ה ג

אישיות תיאוריה ומחקר. או"פ.