מבול האופציות ובחירת נח | דוד הוד

דירה וחצר + שתי אופציות

לפני ירידת הנשמה משמים לגוף תינוק בארץ, שואל המלאך המלווה אותה את אלוקים: אילו כוחות וכישרונות, ומאידך, אילו ניסיונות וחולשות, צריך להצמיד למהלך חייה.

 

אסור לבזבז את מתנות האלוקים...

 

היום זה אופנתי אצל קוני הדירות: קונים דירה ומחלקים אותה למספר יחידות קטנות. בכך, מרוויחים תשואה יפה, שאט אט מכסה את ההשקעה. מתווכי הדירות, יודעים לשווק טוב את 'הדירות עם האופציות' אותן, ניתן לחלק או שניתן לבנות בחצר עוד יחידות דיור. החכמים ה'רואים את הנולד' מזהים את האופציות וקונים גם 'קוביות קטנות' לעתים אף מוזנחות. משפצים, מוסיפים, ולבסוף מרוויחים שכירות דירה מכמה יחידות רווחיות.

 

נכון, לא תמיד החורבה שהמתווך מצביע עליה, נראית חיננית, לעיתים היא אף מצחינה ודוחה. אמנם בחלק מהמקרים מדובר באופציית התקדמות כלכלית ממשית. דרושים פה כף גדושה בדמיון פורה וקורטוב אומץ.

 

מבול האופציות ובחירת נח

בפרשת 'נח' מסופר סיפורו של 'דור המבול'. הם הסתאבו והרשיעו ולא שמו לב לאזהרותיו של נח על 'קץ העולם' הקרב. 'מי נתן לך בעלות על דבר האלוקים' הם לגלגו. המבול הגיע, השמיד והכחיד.

 

כתוב ב'מדרש': 'אמר הקב"ה, כשאבוא לנחם את ירושלים, בנח הצדיק אני נשבע לה שאיני משעבד את בניה עוד' (תנחומא ישן)

 

למה אלוקים ישבע דווקא בשם נח? מסביר הצדיק רבי אליהו דסלר ('מכתב מאליהו' ב' 157)דור המבול 'נחתם דינם' על הגזל (-כלומר, המסואבות הכללית גרמה את המבול אך בעיקר מה שהכריע היה ה'גזל') 'למה אני עני ושכני עשיר? בוא ונעשה "צדק" - נשווה ע"י שנגנוב ממנו!'

 

(ובגרסה מודרנית יותר: 'אלוקים! למה לא עשית אותי מוצלח\ חכם\ יפה ובעל אמצעים כמו ההוא וההיא?!...' המכנה משותף של פילוסופיית הגניבות אז ורשימות הרטינות המודרנית כיום; אלוקים, איני מסכים עם צורת החלוקה שלך... אני! הייתי מחלק טוב יותר!!)

 

נח, לעומת זאת, היה סמל לאמת, לצדק וליושר. הוא לא סבל מתחלואי המסואבות ששררו אז.

 

מסלול הנשמות

לפני ירידת הנשמה משמים לגופו של תינוק בארץ, אזי, המלאך המלווה את דרכה שואל את אלוקים: אילו כוחות וכישרונות, ומאידך, אילו ניסיונות וחולשות, צריך להצמיד למהלך חייה של נשמה זו בעולם התחתון.

 

קורא הדורות והיודע תעלומות מורה למלאך בדיוק אילו טבעים יהיו חזקים אצלה ואילו סוגי 'שפע' שונים היא תקבל בהרחבה ועל מה היא תצטרך להיאבק בכל כוחה כדי להימנע מנפילה וריסוק ואילו הם סוגי השפע מהם היא לא תקבל.

 

'קודם שנברא האדם... בהתאם לחלקה של נשמתו ב'עבודת השם' נותנים את הכישרונות וכוחות הנפש וכל האמצעים למלאות את חלקו'. בהתאם לחלקנו (אלוקים, יודע מה חלקנו) בפרסום מלכותו של אלוקים בעולם התחתון, אנו מקבלים 'כלים' ואפשרויות לכך. (למשל, מי שתפקידו להתחסד ולעזור לאחרים, מקבל תפקיד בעבודה או מעמד בסביבה אותו הוא יכול לנצל בשביל לעזור לאנשים הנתקלים בקשיים)

 

כל אחד נשבע לאלוקיו

לפני ירידת הנשמה לעולם, משביע אותה בוראה שהיא תשתמש באמצעים שמציידים אותה, כדי לעבוד אותו ולא למעול ולגנוב את האמצעים בשביל דברים אחרים, או – חס ושלום – שהיא תשתמש באמצעים הללו עצמם בשביל לעשות עבירות.

 

נח, היה סמל של מי שהשתמש באמצעים שקיבל, לעבודת השם ולא מעל והשתמש בכישרונותיו, זמנו וכספו ובכלים השונים שקיבל מבוראו, כדי לעשות דברים 'נגד' בוראו.

 

כל שקל כל מחשבה

כל שקל שיש לנו וגם כל מחשבה הנזרקת למוחנו, הינם עוד 'שפע', עוד 'כלי', עוד בחינה: האם אנו משתמשים במציאות החדשה שקיבלנו \ שזיהינו כדי לעבוד את בוראנו או שאנו מפליגים עם המציאות הזו למקומות 'לא חוקיים'??

 

גדלותו של היהודי נמדדת ברמת הצלחתו לקלוט כל מציאות סביבו – איך היא בעצם קשורה ל'עבודת השם'. אומרים חז"ל.

 

יודע לזהות אופציות? חשוב פעמיים לפני שאתה משתמש בכוחך, זמנך, כישרונותיך וכספך!

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן