נח, מציאת חן מחד, ו'חינם' מאידך: איך זה ייתכן | הרב עזריאל יונה

ונח מצא חן בעיני השם [בראשית ו ח].

מעיר הרב אזרחי: מחד ונח מצא חן בעיני השם, ומאידך חן – מלשום חנם. כלומר גם על נח אמורה היתה להיגזר הגזירה כפי שיובא בהמשך, אלא שמצא חן בעיני ה'.

 

אחד היה נח אשר יצא מן הכלל האיום של 'ניחמתי כי עשיתים', אחד היה נח אשר יש לו זכות קיום בתוך גזירת החידלון.

 

אחד היה נח אשר דרכו וממנו תמשיך הבריאה לנשום ולהמשיך להתקיים, אחד היה נח אשר מסוגל היה לדור בכפיפה אחת בתיבה אחת עם כל העולם עם שקצים רמשים בהמות וחיות טרף.

 

אחד היה נח אשר מסוגל היה להבין לדעת לדאוג ולקיים רצונם של ריבואות ברואים, לזונם ולפרנסם,

ואף על פי כן -

"תנא דבי רבי ישמעאל: אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה"' [סנהדרין קח].

 

'המאידך' הזה, מבהיל ומפליא.

היתכן שלא עמדו לו, לא מעשיו, לא פעלו, ולא דרגותיו, להוציאו מן הגזר דין?

כלום אין בכל מה שהיה ונאמר בנח, משום יציאה מן ה'חינם'?

מאה ועשרים שנה בנה נח את התיבה. מאה ועשרים שנה הכריז חזור והכרז על בא המבול, קרא לתשובה כדי להוציא מן 'הניחמתי כי עשיתים'. ולבסוף נקרא המבול על שמו 'מי נח' [ישעיה נד].

 

"חביב משה מנח. נח משנקרא איש צדיק נקרא איש האדמה, אבל משה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלקים [בראשית רבה].

התורה מבקשת מן האדם כי ישתנה מהותית. כי כל מציאותו תהיה אלקית, כי הוייתו תתנתק מהאדמתיות, כי יהיה 'איש אלקים'.

 

יתכן כי יעשה האדם מעשי צדקות, כי מדי פעם יעלה לדרגות גבוהות, יתכן גם, כי יתמיד בכך לזמן מה.

ואעפי"כ עין של תורה תבחין אם כבר ניתק את עצמו מאיש האדמה אם לאו המטרה היא לשנות את המהות.

 

ודאי כי גם התגבהות של רגע דבר גדול הוא, לא כל אדם זוכה לכך, אף דבר זה לא יתכן ללא השקעה עצומה של עבודה ועמל מפרך, אבל המטרה היא להתעלות למרקע אחר לגמרי להיות שייך במהות לשמים, להיות רוחני שמימי.

 

וזהו מה שלימדונו חז"ל, כי נח אמנם היה צדיק, אבל נשאר במהותו איש האדמה. אבל משה אמנם כל מוצאו הנהגתו והליכותיו נראו לבנות יתרו כמו 'איש מצרי' ואעפי"כ מהותו היתה 'איש האלקים'.

 

כל הנח, על גדלותו ומעשיו, לדור בכפיפה אחת עם חיתו טרף, ולתת את הדעת, הלב, ואת כל הישות למען טובתו של פרעוש, כל זה עדיין לא ניתקו מכלל איש האדמה, וזה מבהיל את הרעיון.

 

אילו היה מתנתק והופך למהות אחרת, לא היה מסתיים כפי שהסתיים.

לא היה קשור אל הגפן והיין.  

 

ולכן גם אם נח מצא חן בעיני השם, היה זה בכל זאת 'חינם'.

אין בכח כל זה להציל מן 'הניחמתי כי עשיתים', כי ה'עשיתים' היה בשל מטרת בריאת האדם, והאדם נברא כדי שיבנה ויעלה את עצמו למהות אחרת, למהות של 'איש אלקים' ונח – 'איש אלקים' לא היה.

 

מי שהוא איש אלקים מסוגל למנוע את המבול. אם נח לא היה כזה הרי 'מי המבול', הם 'מי נח'. מפני שסוף סוף לא השכיל נח, להביא עצמו להיות כזה, אשר בכוחו להוציא מידי 'ניחמתי כי עשיתים'.

 

ונח אמנם 'מצא חן', אבל בכל זאת, חנם...

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן