אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח.
רש"י אומר שמילת "בדורותיו" מדויקת כאן ביותר.
יש מרבותינו שדורשים לשבח, שאפילו בדורותיו היה צדיק תמים. ק"ו אילו היה נח חי בדורו של אברהם אבינו.
אך יש שדורשים דווקא לגנאי, כלפי "דורותיו" המושחתים היה צדיק תמים, אבל אילו היה בדורו של אברהם אבינו היה נחשב אדם רגיל.
וכבר שאלו רבים על רש"י ועל אותם המגנים: כיצד מצאו לנכון למצוא גנות באדם שבורא העולם מעיד בו ש"צדיק תמים היה בדורותיו"...?
בדרך הלצה אמר פעם אחד החסידים שאפשר להתבונן בלשון רש"י שכתב, יש מרבותינו שדורשים לשבח, ויש שדורשים לגנאי. למגנים את נח רש"י אינו רוצה לקרוא רבותינו...
עוד מבט על הפרשה מעלה לפנינו דבר נוסף. בפסוק הראשון בפרשה נח מתואר כ"צדיק תמים" בדורותיו. ובהמשך אומר לו האלוקים "כי אותך ראיתי "צדיק" לפני בדור הזה... לאן הלכה ה"תמימות" המוזכרת בפסוק הראשון?
נקודה נוספת מעניינת בפסוקים שלפנינו, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח. לשם מה הקב"ה מציין ש"את האלוקים התהלך נח"? והרי כבר נאמר עליו ש"צדיק תמים היה בדורותיו"!
אלא, שבשימת לב לטעמי המקרא ניתן לראות שמשמעות הפסוק שונה מאיך שהבנו עד כה.
קריאה ע"פ הטעמים מגלה לנו שעלינו לקרוא את הפסוק כך: נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו. כאשר הפסיק נמצא בין "צדיק" לבין "תמים". משמע, נח איש צדיק ולא צדיק תמים. אדרבא, תמים היה בדורותיו.
כי שני תמימים הם. האחד הוא תמים כלפי אלוקיו, וזו התמימות המשובחת (יעקב איש תם יושב אוהלים, תמימותו באוהלים...). אבל האחר הוא צדיק מחד גיסא, ומאידך "תמים" בדורותיו. ואינו מוצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם... (כנגד ד' בנים דברה תורה... ...תם ושאינו יודע לשאול).
על האדם להיות תמים עם אלוקיו, ולא שהסביבה תראה בו אדם תמים וחסר שכל.
ומעתה מובן מדוע הקב"ה אומר לנח: "אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". רק לפני האלוקים אתה צדיק. לסביבתך אתה בסך הכל בחור תמים...
ויפה ההשוואה לאברהם אבינו דווקא.
אברהם מקים את אוהלו בפרשת דרכים. שכל עוברי הדרך ידעו שיש להם היכן לפוש. וכך אברהם מקרב את בני דורו לאמונת האלוקים עד שגם בני חת השפלים אומרים לו "נשיא אלוקים אתה בתוכנו" בכבדם אותו הראו שמאמינים הם שגודלו- בזכות מעשיו ע"פ דרך התורה!
ונח, נח דואג לעצמו. נח בונה "תיבת נח" שמכל האנושות הרואה אותו בונה תיבה במשך שנים רבות, בסופו של דבר הנכנסים הם הוא, אשתו ובניו, ונשי בניו. אף אחד בעולם לא הושפע להיכנס איתו.
מדוע? כי "תמים היה בדורותיו" ומי זה בעל שכל אשר יצטרף לתמים ויכנס לתיבתו?!
וכאן טמונה גנותו של נח, בכך שדורו לא רואה את צידקתו אלא חושב אותו לתמים.
אברהם אבינו ונח, שתי גישות הם.
משל לאדם שסובל מהקור, והוא רוצה להתחמם. לפניו שתי אפשרויות שונות במהותן. או ללבוש סוודר חם, או להדליק תנור. שתי האפשרויות שונות מהותית. אם אדם ילבש סוודר, הוא יתחמם, אבל הוא דאג רק לעצמו. לעומת זאת אדם שרוצה לעזור לאחרים ידליק תנור! וכך יחם לכולם.
הבעש"ט אומר על הפסוק "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" בשני צדיקים הפסוק מדבר. צדיק שהוא כתמר שגדל לגובה רב, אך ענפיו יורדים למטה להגן על הבריות, יפרח ויעשה פירות! אבל צדיק שהוא כארז בלבנון, שעולה ומטפס למעלה- לבד! בלי לשלוח יד לאנשים שיעלו עימו, ישׂגה! (בש' שמאלית...)
לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה
Please wait...