הסולם לא היה חלום בלבד | עלון בית דוד

• הדפסה
• דואל

ויחלם, והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלקים עֹלים ויֹרדים בו: (כח, יב)

לא נתפרש בתורה מה משמעותו של סולם זה, ומדוע היה צורך לגלות ליעקב את המחזה הזה בחלום. עיקר החלום היה כדי להעניק ליעקב הבטחה מפי הקב"ה שישמור עליו בלכתו בגלות מכל צרה ויחזירנו בשלום, והלא לשם כך לא היה צורך במחזה של סולם. מה, אם כן, הקשר בין שני הדברים?

דברי המדרש כאן יכולים לשמש לנו כמפתח להבנת הענין, וכך נאמר שם:

ס ו ל ם - זה הכבש. מוצב ארצה - זה המזבח, כמד"א מזבח אבנים תעשה לי. וראשו מגיע השמימה - אלו הקרבנות שריחן עולה לשמים. והנה מלאכי אלקים - אלו כהנים גדולים.

מחזה הסולם לא בא רק כדי להראות מלאכים העולים ויורדים בו, אלא כדי להדגים ליעקב אבינו את בית המקדש שעתיד להבנות ואת עבודת הקרבנות שבניו עתידים לעבוד בו. ועדיין יש צורך להבין מה קשור כל זה ליציאתו לארם נהרים ולהבטחה שניתנה לו כאן; ובכלל, מדוע נמשל בית המקדש לסולם?

דורנו נקרא בפי העולם "עידן התקשורת". לא זו בלבד שכיום אפשר להתקשר ולהגיע לכל מקום בעולם בקלות מפליאה; חשיבותה של התקשורת גדולה ועמוקה הרבה יותר. כל הקידמה של ימינו, המהפכה התעשייתית שהפכה את העולם שלנו לעולם אחר, באה אך ורק בזכות התקשורת. לפני שהומצאה הרכבת לא היתה כל אפשרות להעביר חומרי גלם ממקום למקום, להסיע פועלים ממקומות עבודה רחוקים, וכן הלאה. לפני המצאת הטלפון לא היה ניתן להזמין סחורה בצורה מהירה ובטוחה, ולא היה ניתן למכור אותה אלא בצורה מצומצמת ביותר. כל השיגי המדע בתחום הרפואה והטכניקה באו אך ורק בזכות התקשורת. על ידי פיתוח הקשר בין מקום למקום - הן במישור התחבורתי, והן במישור האלקטרוני - הגיע העולם להישגים שפעם לא היה ניתן לחלום עליהם.

לעומת זאת נראים לנו הדורות שעברו באור "פרימיטיבי" ביותר. "כבישים" של פעם, "דואר" של פעם, "רכב" של פעם

- כל אלה נראים לנו מגוחכים מאד, ואנו מביטים במדה של רחמנות על הקשיים שבהם היו נתונים אבותינו ואבות אבותינו שלא זכו למטוסי סילון ופלאפונים. אך לאמיתו של דבר אין כל סיבה לרחם עליהם; לא זו בלבד שדורנו זכה

לצרות אין ספור בגין אותה קידמה, שהדורות הקודמים לא ידעו מהם אל, א שנהפוך הוא, הקידמה שלהם עולה אלף

מונים על שלנו.

קיימת "רשת תקשורת" אחרת, שחשיבותה עולה אלף מונים על ההמצאות שלנו, שהיא יעילה מזו של ימינו ללא השוואה, ושאין לה כל תופעות לוואי שליליות; רשת זו היתה בידם של אבות אבותינו, ואילו לנו לא נשאר ממנה כמעט כל זכר! רשת זו התבססה אמנם על עולם רוחני, אך בפועל היו לה השלכות מעשיות ביותר בכל תחומי החיים.

הכוונה היא, כמובן, על הקשר שבין שמים וארץ, בין הקב"ה לבין הבריאה. כיום אין ביכלתנו לראות כל סימן לקיומה של תקשורת זו. היא אמנם קיימת, אך בצורה מצומצמת וסמויה מאד; רק יחידי סגולה זוכים לראות בחוש כיצד התפלה והעבודה שלנו משפיעה בשמים, כיצד השפע יורד אלינו באמצעותם, רק הם יודעים את סודות ההפעלה של תקשורת זו. לא כן היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אז, הקשר היה גלוי, כולם ידעו וראו בעליל שבזכות הקרבנות, ורק באמצעותם, מתקיים העולם.

לאבותינו לא היה צורך בכבישים מהירים, ולא בתקשורת אלקטרונית. כל מה שאדם זקוק לו היה בהישג ידם, בזכות

הקשר הישיר בין "בית מקדש של מטה" לבין "בית מקדש של מעלה". אוכל, בריאות, פרנסה, את הכל קבלו בשפע ישר מידיו של הקב"ה, ללא ריצה מטורפת אחרי הכסף, ללא תאונות וללא תוספת של מתח וחרדה המלווים את הישגי

דורנו. בזכות בית המקדש זכינו לקידמה שאין אנו יכולים לקבל עליה אפילו מושג קלוש.

זהו פתרון החלום, זה מה שטמון במחזה הסולם שמלאכי אלקים עולים ויורדים בו. הסולם בא להדגים ליעקב אבינו מה טיבו של אותו מקום שזה עתה עבר עליו ללא תשומת לב ראויה. "זה שער השמים", מכאן יורד השפע האלקי מן השמים לארץ. הסולם מקשר אותם, ודרכו מתנהלת אותה תקשורת שהמלאכים מופקדים עליה. כשאין כאן סולם, כשבית המקדש נחרב, נפסק השפע, ואז יש צורך בתחליפים, אלא שהתחליפים אינם יכולים למלאות את מקום הסולם

אלא במדה מצומצמת וארעית.

על סף יציאתו של יעקב מארץ ישראל נתגלה לו מחזה זה. מן השמים הראו לו לאן פניו מועדות, שעתה הוא הולך למקום שאין שם "סולם". השפעת השפע הגשמי והרוחני בגולה אינה ישירה, אינם דומים מלאכי ארץ ישראל למלאכי חו"ל. יחד עם זאת קיבל את ההבטחה המיוחדת, שגם שם הוא יהיה תחת השגחתו המיוחדת של הקב"ה.

עתה, משהבין יעקב את חשיבותו של "בית אלקים , " נדר את נדרו: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית בית

אלקים".

ע"פ אהל יעקב