"עם לבן גרתי"
"כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים" [רש"י].
מדוע הדגישו את התרי"ג מצוות?
מדוע לא סתמית - לא התקלקלתי לא למדתי ממעשיו?
מסביר הר אזרחי, כי יש כאן הדגשה על התרי"ג מצוות דווקא. יש פעמים שהסיבה לסכנה אינה התקררות התקלקלות או עזיבת ונטישת הדת.
פעמים שהסכנה נובעת מ'תורה' אחרת מ'מצוות' אחרות. ופעמים שמנסים להכליל באותה תורה שינויים אם לגרוע אם להוסיף.
הסכנה הגדולה היא לאו דווקא בהתקלקלות כללית או התקררות וכדו', הסכנה היא בכך שמנסים לעמוד לא רק במקום התורה אלא במקום 'נותן התורה', וזה מסוכן מאד.
משום שההשפעה קשה יותר וחודרת יותר. קל יותר לעמוד בפני חוסר יראת שמים, התייחסות צוננת או נטישת דת.
קשה יותר לעמוד ולא להתפתות לקראת אדיקות לקראת צדקנות גדולה יותר, נגד עוד מצוות נגד תוספת ערכים.
לבן לא רצה חילוניות, לבן לא חפץ בחוסר יראת שמים, לבן זכה אפילו לדברים מפי הקדוש ברוך הוא.
אבל ללבן מצוות אחרות מסוג אחר, ומספר אחר.
ואם מזאת נשמר יעקב משמע יש לו במה להתגאות. ליעקב היתה סיבה טובה להצמד לתרי"ג המצוות דוקא, שכן הוא היה מאלו שקיימו את התורה עד שלא ניתנה.
ואם כבר קיבל על עצמו לקיים עד שלא ניתנה מדוע לא יעשה זאת למחצה לשליש או לרביע? אבל יעקב ידע כי יתכן אולי שכדי להכלל בין מקיימי התורה, אין חובה לקיימה לפני שניתנה, אבל לא יתכן לקיימה לחצאין או בתוספת, שכן תוספת כמו חסרון אינה תורה.
ויתרה מזאת:
כל מה שקיימו האבות את התורה עד שלא ניתנה הוא אך משום ההכרה החיונית, כי ללא תורה אין קיום גם כשעוד לא ניתנה...
ואם תורה - אז תרי"ג לא פחות ולא יותר.
התורה 'ניתנה' וכך ניתנה. שתהיה תרי"ג.
עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים - אמנם דבר עצום הוא וכח נפלא.