כשאנו יודעים את דרכי הפעולה של האויב הגדול שלנו, היצר הרע, זה כבר חצי פתרון. כי אם נעיין בעצמינו נראה שהרבה דברים שדמיינו במחשבתינו שיכולים לקרות – ופחדנו מהם, חלפו מבלי שהדמין התחיל להתפתח לידי מציאות. כיון שזה כוחו של היצר הרע, להלחם בנו פסיכולוגית כשהוא רוצה הוא אומר לנו להסתכל למעלה, לראות כמה אנחנו רחוקים, כשמטרתו הפוכה אז הוא מפנה את מבטנו ללמטה, לראות כמה הספקנו כבר.

כך גם אנו אומרים בתפילת ערבית: "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו..." לפעמים הוא מצביע לנו על "לפנינו" כמה רחוקים אנחנו מלהיות צדיקים... וממילא אין טעם להתאמץ... ולפעמים הוא מצביע לנו על "מאחרינו" ואומר לאדם: תראה כמה עבדת קשה כדי להתקדם... תעשה מנוחה... כמה עבירות קטנות...

בפרשתינו אנו פוגשים את יעקב החוזר לארץ ישראל מחרן לאחר כל התלאות עם לבן ובארץ ישראל מחכה לו אויב מבית. ויעקב רוצה לגשש מה תהיה תגובת אחיו עשו ושולח לו שליחים. 

הגמרא ממשילה את יעקב לאדם שהלך ביער ואנשים הזהירו אותו: בהמשך היער יש איזה שודד שמכה את הבריות ולוקח את רכושם.

אותו אדם מחליט להמשיך בכל אופן. וכשהוא מגיע למעבה היער הוא רואה איזה אדם ישן ליד עץ. הוא מעיר אותו ושואל אותו: איפה נמצא השודד האכזרי?

קם אותו אדם ומתחיל להכות אותו.

והוא צועק לו: לא ענית לי על השאלה!

עונה לו השודד: טיפש, אתה זה שהערת את השודד.


כך אילו יעקב היה סומך ובוטח בה' כראוי לו הוא יכל להמשיך בדרך ולא לעורר את עשו מרבצו.

כעת, כשהוא שולם אליו שליחים ומנסה לראות אם הוא כועס עליו, עשו נזכר בהיסטוריה הרחוקה מלפני עשרות שנים ויוצא אליו עם 400 איש. ככה יוצאים למלחמה...

יעקב מתחיל לפעול. ובזה הוא מלמד אותנו בבחינת "מעשה אבות  סימן לבנים". "קטונתי" – אם אתה פוחד מעשיו סימן שאתה קטן מידי בשביל שיתרחש לך נס.

זה בעצם סימן לכל עם ישראל. כשאדם בצרה, לא מספיקה רק התפילה, אלא בד בבד איתה צריך לנסות להשתדל. כמו שאומר הפסוק בתהילים "כי ה' אלוקיך ברכך בכל מעשה ידיך".

אנא ה' הושיעה נא ואנא ה' הצליחה נא. תצליח את ההשתדלות שלי ואת מעשה ידי.

וזה הביטוי: בעזרת ה'. אני אעשה את ההשתדלות והקב"ה יברך אותי שהיא תצליח.