הכירורגיה השמימית, או חשיבותה של סטריליזציה | הרב עזריאל יונה

וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד, וגמליהם נושאים נכאב וצרי ולט, הולכים להוריד מצרימה וגו' [בראשית לז כה].

ומפרש רש"י: למה פרסם הכתוב את משאם? להודיע מתן שכרם של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים, שלא יוזק מריח רע.

 

בעלי מוסר, מציין הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי', מתפעלים בצדק מדיוק חשבון שמים לדעת למדוד עד כאן, ובדיוק, ותו לא.

 

אמנם מכור ימכר יוסף על כל המתלווה לכך, הפחד, הדאגה, הביזיון, הסכנה. הכל הכל. אך המידה מדוייקת.

אם לא מגיע לו ריח עטרן - לא יקבלו.

 

יתירה מזאת, הרי בידי הקב"ה לעשות שיגיעו מדינים המוכרים דברים ללא ריח רע, אך בשמים פסקו כי מגיע לו גם ריח בשמים.

התפעלות גדולה ולימוד עצום לפנינו, ובכל זאת נראה להוסיף.

 

משל למה הדבר דומה, לשנים העומדים דרוכים, בידי שניהם סכינים בעלי להב דומה, לפניהם כפותים שנים על שולחנם, היד מונפת הסכינים בין אצבעותיהם, עוד מעט ותנעצנה בתוך חזיהם של הכפותים לפניהם.

ומן הצד משקיפים אנשים על האחד צועקים הם בכל כוחם: רוצח אל תשפוך דם!

את השני מלווים בעינים דואגות: מי יתן וניתוחו הכירורגי יצליח...

 

מניין ידעו כי האחד רוצח והשני מנתח?

ההכירום מראש? הידעו ממקור כל שהוא?

הסטריליזציה.

 

אצל האחד מהם היתה, לא נזקק לה האחר.

האחד עוטה חלוק לבן, פיו מכוסה, ידיו נתונות בכפפות גומי.

אצל האחר כל אלו אינם... הרוצח לא נזקק לאלו.

 

וכשיוסף נתון במרומי דבשת הגמל מתנועע לקצב התנועעות הגמלים, שרעפיו נתונים אל העבר, ההווה והעתיד. מקבל אמנם הכל בשמחה אך רוצה בכל כוחו לדעת וללמוד, מהו סוג העונש: היסורים המה, או ניתוח?

העונש הוא, או חינוך?

או אז יפנה אפו ויריח את ריח הבשמים, ויבין כי לבשמים תפקיד של הסטריליזציה.

 

ללמדך כי הכל, מההתחלה עד לסוף שעדיין לא נגלה, הכל טיפולים המה - ניתוחים כירורגיה.

 

ניתוח קשה, אך הצלה יש בו, החייאה יש בו, ואז הופך מקצב התנועעות הדבשת למקצב של מחול...

 

לימוד עצום הוא זה. חובה הוא על כל אחד, בתוך כל העובר עליו למצוא את הסטריליזציה, את הזהירות השמיימית, את הדאגה ולהסיק את המסקנה כי התכלית היא טיפול וניתוח אשר יביא את ההצלה וההחייאה וכל טוב סלה.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן