להיות נעלה זה חשוב, אך צריך להעלות אחרים עמך | הרב עזריאל יונה

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" [שמות כא,א].

ובמדרש תנחומא במקום:

"זה שאמר הכתוב, מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה וכו'.

ואיש תרומות יהרסנה אם משים אדם עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזווית הבית ואומר, מה לי בטורח הצבור, מה לי בדיניהם מה לי לשמוע קולם, שלום עליך נפשי הרי זה מחריב את העולם, הוי ואיש תרומות יהרסנה.

מעשה ברבי אסי כשהיה מסתלק מן העולם, נכנס בן אחותו אצלו מצאו בוכה.

אמר לו: רבי, מפני מה אתה בוכה, יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך! יש גמילות חסדים שלא עשית? ועל כל מדות שהיו בך היית מתרחק מן הדינין ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צרכי צבור. אמר לו בני עליה אני בוכה, שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל. הוי ואיש תרומות יהרסנה".

צאו וראו, מבקש הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי' להסב את תשומת ליבנו, האחיין לא מצא זכות גדולה מן הוויתור על שררת הדיינות, ואילו הדוד הוא דווקא חושש...

דווקא מזה הוא חושש, ממה שנראה היה כזכות גדולה עבורו, ועל זה הביאו את הפסוק במשלי, "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה".

איש תרומות מיהו?

לפי פירוש זה של חז"ל, הכוונה היא לאיש אשר פעמים שהוא מרגיש עצמו כאותה תרומה המופרשת מן הכרי [מכלל התבואה שבמחסן], תרומה זאת אילו פה היה לה, ודאי היתה מביעה את סיפוקה מכך שהיא מופרשת מן הכרי, שאין לה עוד קשר עם החולין, שמורמת היא, שיעדים אחרים לה, שלא נאה לה להתערב עם החולין.

ואיש התרומות אף הוא עושה עצמו לתרומה, מפריש עצמו מן הציבור, טופח על שכם עצמו מכך שלא עוד יש לו קשר עם ענינים קטנים, הלא זהו יעודו להיות מופרש, מורם, להיות תרומה, איש תרומות כזה הורס גם משפט שהעמיד אותה מלך. איש תרומות כזה הינו הרס לאדם, לעולם ולאשיותיו המשפטיים.

נתרחק איפא מלהיות 'איש תרומות', אף לא נגרום לעצמינו תחושה כל שהיא כזאת. אדרבה, אל לנו להפסיק לדאוג לכל הציבור, לחבר, לכלל ישראל.

נהיה ממקימי עולה של תורה ,לא ממהרסיה.

בכוחו של אדם להיות מורם מעם, ויחד עם זה בתוך העם. להיות נעלה, ולהתעלות תוך כדי כך שהוא מעלה את האחרים עמו.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן