"לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות, אחרי רבים להטות"
מבאר רש"י ולא תענה על ריב – על רב, שאין חולקין על מופלא שבבית דין.
למדים אנו שדעתו של המנהיג הגדול מופלא שבבית הדין, גדולה יותר מדעתם של המוני העם ולפיכך חייבים הרוב אפי' כשין בו הסכמה לדברים, לנהוג כפי שהורה המנהיג הגדול.
המושג "אחרי רבים להטות" פירושו שכשהעניין אינו ברור ויש צדדים לכאן ולכאן, ואז "נוטים" כדעת הרוב, אבל בדבר שהוא ברור למעלה מכל ספק כגון: שהעולם לא נוצר מעצמו אלא נברא ע"י כוח עליון "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. וכן שעם ישראל קיבל את התורה (שהיא אמת, ומצויה בידינו) והתחייב לקיים את כל המצוות באמרם "נעשה ונשמע". וכו'. אין מצב ללכת ולנהוג כדעת רוב העולם הגויים שחלקם מאמינים אמונות שווא, כיון שבדבר ברור לחלוטין אין מושג של נטייה אחרי רבים.
מעשה בעיר אשר חברו יחדיו אנשים שפלים ודרשו להוציא מידי הרב וראשי הקהל את ניהול ענייני הדת: מקווה הטהרה, פיקוח על כשרות המזון, העירוב, תלמודי התורה ועוד, במהלך העימות טען אחד מהם בחוצפה כלפי הרב, רבי! הרי גם בתורה כתוב "אחרי רבים להטות"?!
השיב לו הרב בדרך משל: פעם התאספו כל מאתיים ארבעים ושבעת אברי הגוף ובאו בטענה כלפי הראש אשר הוא מולך עליהם ומחליט בשבילם מה עליהם לעשות, איך יתכן כדבר הזה והלא חוק הדמוקרטיה קובע שדעת הרוב קובעת ועוד שבתורה כתוב "אחרי רבים להטות" וא"כ אינך יכול להחליט עבורנו.
ענה להם הראש, הפסוק שבתורה מכוון כנגד 71 הדיינים שישבו בסנהדרין [וכן בכל בית דין שהוא, שצריך שיהיה בהרכב שאינו זוגי, שלא יווצר מצב של קולות שקולים] שלכל הדיינים יש ראשים ולכן שאלו לדעת כולם ופסקו כרוב, אבל אתם אברי הגוף אין ביניכם ראש אלא כולכם כזנבות ועליכם לא נאמר "אחרי רבים להטות".
מעשה ביהודי ששמע את האמרה "פני הדור כפני הכלב" שבדורנו אין מנהיגות וכו' (הכוונה למערכת השלטון הכללי בעם ישראל) שאל יהודי את הרב הרי בפועל יש לנו מנהיגות. ענה לו הרב במשל, כשרואים אדם המהלך ברחוב וכלבו רץ לפניו, במבט שטחי אולי נראה שהכלב מוביל את האדון, אבל בצומת הראשון אנחנו יכולים לראות את הכלב מביט לאחור כדי לראות בפני האדון לאן עליו לפנות. כך המנהיגות הכללית בימינו בפזילה כל העת (סקרים וכו') לעבר רצון העם וכשכוש הזנב בהתאם לכך.