למה נקרא חג השבועות בשם 'עצרת'? | הרב עזריאל יונה

ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה' עצרת היא [ויקרא כג].

ובהיות שהיה יום החמישים ליציאת מצרים יום מתן תורה, אשר בו נעצרו ישראל יחדיו לעבודת הא-ל ית', קראוהו רבותינו ז"ל 'עצרת'. אמנם בתורה לא הוזכר אותו היום בזה השם כלל, וזה מפני שקלקלו ישראל את המושג בעצירתם, ויתנצלו את עדים מהר חורב [ספורנו].

 

התורה לא חפצה איפוא לקרוא לחג השבועות בשם עצרת, אומר הרב אזרחי ב'ברכת מרדכי', משום ששוב ירדו ישראל ממעלתם במעשה העגל וקלקלו את המושג בעצירתם [הורידו את עדים מהר חורב].

 

אך לכאורה אם כן מדוע בכל זאת לא חששו חז"ל לירידה זאת? אם התורה עצמה שוב אינה יכולה לשבח את החג בעצירתם, מדוע אין חוששים לכך חז"ל?

גילוי נפלא גילה לנו המהרש"א בתחילת מסכת עבודה זרה - על מה שהקשו המפרשים מדוע חוגגים את החג בששה בסיון ולא בשבעה בו, והלא יש מאן דאמר ש'בשבעה בחודש ניתנו עשרת הדברות'?

 

כמו כן קשה על דברי הגמרא שם שדרשה את 'יום השישי' שהכוונה היא לא ליום שישי בשבוע, אלא לשישי הידוע היינו ששה בסיון, שתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר, אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב, ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו.

 

והקשו התוספות מה יענה המאן דאמר שבשבעה בסיון ניתנה התורה, הלא לפי דעתו השביעי הוא הידוע ולא השישי?

השיב על כך המהרש"א שאמנם שמחת חג השבועות לא באה על יום קבלת התורה, אלא על אותו יום שבו נשלמו והותקנו כליהם של ישראל להתקיימותה ולקניינה של תורה.

שכן ביום זה שלמו שלשת ימי ההגבלה. ו'כל שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת' [אבות פרק ג]. נמצא שביום זה שמחים, על כך שהבטחנו את ה'מתקיימת'.  

 

ומיושבות נפלא שתי הקושיות, גם זו של התוספות גם זו של המפרשים. שכן החג נקבע על השלמת 'החכמתו מתקיימת'.

 

ונראה ברור כי זו היא המשמעות של 'עצרת', שנעצרו לעבודת הא-ל, כי הכוונה היא, לפי זה, לאותה עבודה עצומה ונפלאה של החדרת ומילוי היראת שמים, כדי להכשיר את הכלים ל"חכמתו מתקיימת".

 

בין תבין כי המעלה של "חכמתו מתקיימת" אינה רק בהמשך הזמן של קיום החכמה, אלא אף בשעת המילוי. גם אז חכמה אחרת היא. חכמה הננסכת לתוך כלי מוכן, והיא היא השלמתה של התורה והשלמתו של האדם אחד ביחד.  

 

נמצא שכשדיברו חז"ל על חג העצרת הכוונה היא, לקרוא את החג על שם המקווה, המצופה. על שם המוטל עלינו בעתיד שכשיבוא עלינו לטובה החג, נזכה להיות עצורים בו לעבודת הא-ל.

 

הספורנו צודק. כי אמנם התורה כשתקרא את החג 'עצרת', על שם שנעצרו אז בשעתו לעבודת הא-ל, זה לא יתכן. כי אותה עצירה היתה נפילה אחריה.

 

רבנן איפוא, כן קראו את החג על שם יעודו וסדר עבודתו.

 

חברותא

פרשת השבוע: כי תצא חודש אלול

הרב אורי זוהר על חברותא

מה זה "חברותא"

"חברותא טלפונית" היא שירות ללא מטרות רווח, שמקשר בין גברים חילונים לחרדים, ובין נשים חילוניות לחרדיות, ומאפשרת לקבוע זמן איכות משותף קבוע, לשיחה ולימוד דרך הטלפון.

בבית, בקפיטריה, בדרך לבסיס או ללימודים, בזמן שלך ובפרטיות של הטלפון שלך, תוכל לשוחח ולדון על כל מה שמעניין אותך בעולם היהודי: שבת, חגים, כשרות, שידוכים וחינוך הילדים, כמו גם שאלת גיוס לצה"ל או הדרת נשים.

בשעה השבועית הקבועה שלכם תוכלו ללמוד ולהעמיק בנושאים שמעניינים אותך, או פשוט לשוחח (וגם להתווכח לפעמים wink). ה"חברותא הטלפונית" שלך ישמח לענות לך כמיטב יכולתו ובמלוא הרצינות, ולא להשאיר לך אף שאלה ללא מענה.

 

האם ה"חברותא הטלפונית" הוא מעין רב?
ממש לא. מדובר באנשים כמוני וכמוך, שיש להם ידע רב ביהדות ועניין לחלוק אותו גם איתך. ולא, "החברותא הטלפונית" לא מקבל תשלום עבור הזמן שלו וגם לא מחזיר אותך בתשובה, הוא פשוט רוצה ממש כמוך, לצמצם קצת את הפער בין דתיים לחילונים.

רק על מנת לסבר את האוזן נספר, כי מאות אנשים ונשים שהכירו דרך "חברותא טלפונית", הפכו לידידים טובים, הכירו את המשפחות ואורח החיים השונה, השתתפו בשמחות וממשיכים להיות בקשר לבבי וחם עד היום.

ובמקרה שאין ביניכם "כימיה" מה עושים? אין שום בעיה, במאגר שלנו קיימים מאות חברותות טלפוניות נוספות, אחד מהם ודאי יתאים לך.

הצטרף כבר עכשיו ל"חברותא" הטלפונית שלנו, מלא את הפרטים כאן בטופס ונציג שלנו ישמח לחזור אליך לשיחה קצרה, על מנת להבין את הסגנון והבקשות שלך ולהתאים לך חברותא כלבבך.

ממתינים לך ממש מעבר לקו...


"חברותא"
לומדים להכיר

קצת פרסומים עלינו