הרהורים למוצאי תשעה באב | דוד הוד

 'בית המקדש'? גדול עלי...

בית המקדש נחרב. זה קרה לפני אלפיים שנה. רק לפני כמה ימים, צמנו צום מדלל קלוריות, אך מעורר תאים רדומים ומחשבה שנייה: למה?

 

אומרים חז"ל: כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו.

 

שום ארגון איננו יכול ליטול על עצמו את האחריות, אף איננו יכולים להסתפק בגינוי רשמי של אנשי 'דור החורבן'. אחריות לחורבן המתמשך, מוטלת על כל אחד מאיתנו, אנשי ה'מילניום הציביליזציוני'. כולנו נדרשים לצום, לעשות pause , לעצור רגע את אינסטינקט האכילה ולנער את המוח מהשגרה; מה החלק שלי בהקדמת בניינו של בית המקדש, או שמא; מהו חלקי בהנצחת תקופת הגלות והשפל של עמנו. 

 

חוויה חוץ אטמוספרית

מה זה 'גלות'?

גלות, זהו שם המתאר את מצבנו האומלל; העקרונות, עליהם השתית בורא עולם את קיום עולמו, נחשבים מבוזים בעיני ההמון. מצד שני, הרעיונות שהם ההפך מרוחניות, נחשבים מוערצים ונחשקים ולהם שמורות מרכזי הבמות וה'פריים טיים'.

 

מגלה לנו ה'מכתב מאליהו' רבי אליהו דסלר זצ"ל, שגם בזמננו, ישנה אפשרות להיות מחוץ לאטמוספרת הגלות.

 

אדם המבין, שכל המשיכה העוצמתית בימינו - לדברים כמו כסף, אופנה, קידום בעבודה, יופי והישגיות - באה לשרת את ה'מבחן האחרון' לפני ביאת המשיח, ואכן, במעשיו הוא משתדל להתעלם מתכתיבי הנורמות הללו, לטובת השיקול הרוחני, הרי שהוא כבר עכשיו 'גאול'.

 

על זה אמרו חז"ל ש"הגלות היא בדעת" – בפרשנות שאנו נותנים למאורעות סביבנו.

 

כשאנו נכנעים לחיי החיצוניות, זה בגלל שאיננו מבינים שזהו קטע ב'הצגה' המלווה את חיינו – כדי לבחון באיזה צד אנחנו. אותו מלאך המכונה 'יצר הרע' הוא גם הבימאי בדיוני המוצלח ביותר.

 

"אמר רבי אלעזר, כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו" (ברכות-לג.)

 

בינינו של בית המקדש השלישי, הינו פרי עבודה אישית של יחידים – של כל אחד מאיתנו. "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם"

 

מקדש = סדר עדיפויות מחודש...