היזהרו בדבריכם! | אליעזר היון

פרק א משנה יא

אבטליון אומר: חכמים, היזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום המים הרעים, (למקום שאין בו תורה ויראת שמים, העלול להצמיח בקלות דעות נפסדות ואמונות כוזבות) וישתו התלמידים הבאים אחריכם (כלומר הדור הבא של התלמידים, הקולט אחר אותן דעות נפסדות יסבור בטעות כי מקור דעות אלו מכם הוא, שכן אתם -החכמים- הייתם שם) וימותו, ונמצא שם שמיים מתחלל.

לניסוח הברור והחד משמעי יש חשיבות ראשונה במעלה בתקשורת הבין אישית, על אחת כמה וכמה בהשפעה שבין הרב לתלמיד, בין ה'חכם' להמון העם. שכן רק באמצעות לשון ברורה יכולה ההוראה, הנהגה, למלא את ייעודה. ניסוחים מעורפלים או רבי משמעות עלולים להוביל את השומע לידי מסקנא מוטעית.

בספר 'עיתונאות' לעיתונאים לימור ומן, הם מביאים כדוגמה את המשפט הבא המובא בחמש גרסאות הדומות זו לזו לסכנה הגלומה בניסוח לא בהיר:

רק אני הכיתי אותו אתמול בעינו
אני רק הכיתי אותו אתמול בעינו
אני הכיתי רק אותו אתמול בעינו
אני הכיתי אותו רק אתמול בעינו
אני הכיתי אותו אתמול רק בעינו

אף שחמש הגרסאות דומות זו לזו, הרי לכל אחת מהן יש משמעות שונה לחלוטין.

דוגמה נוספת שהוזכרה היא המשפט הבא: כאשר השוטר ניסה לעצור את החשוד הוא ירה בו
גם פה לא ברור מה בדיוק התרחש פה: מי ירה במי, השוטר בחשוד או שמא להפך. האיש הלך עם אחיו ועם בנו. מי הלך עם מי, האיש עם אחיו ועם בנו-שלו, או עם אחיו ואחיינו?

מומחיות הסוכן

אריסטו בדברו על אומנות הדיבור והשכנוע ציין שלשה גורמים חשובים: תכונות הדובר, תוכן דבריו, ותכונת השומעים. שלשת הגורמים הללו הם הבסיס להבנת אזהרתו של אבטליון חכמים הזהרו בדבריכם.

תכונות הדובר: מחקרים רבים הוכיחו כי כאשר מקור המסר נחשב למומחה בתחומו, מקבלים דבריו משנה תוקף ואמינות. על פי הניסויים שעשו הפסיכולוגים הובלנד ואייס, נמצא כי אנשים קבלו את דעתם של המומחים גם כאשר עמדתם לא היתה נראית הגיונית ואף אם קודם לכן שללו המנוסים את אותה עמדה מכל וכל. זהו 'חכמים' הזהרו בדבריכם שכן דבריכם נתפסים כדעת מומחה והשפעתם גדולה לאין ערוך מעמדתו של האדם הפשוט.

תוכן דבריו: מחקרים רבים בפסיכולוגיה החברתית מצאו כי יש חשיבות רבה לטיעוני המסר של מוסר העמדה. אין ספק כי מסר מורכב המשתמע לפנים רבות, משאיר מקום לפרשנויות ועשוי לייצר טעויות. ואמנם חז"ל מספרים בהקשר לדברי אבטליון 'חכמים הזהרו בדבריכם' כי שני תלמידים בשם בייתוס וצדוק לא הבינו כראוי את דברי אנטיגנוס איש סוכו [משנה ג]: "הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס". אנטיגנוס התכוון כמובן כי האידיאל הוא לשמש את הרב כלומר את האלוקים מתוך אהבה ולא מתוך ציפיה לשכר, אך צדוק ובייתוס הבינו, כי אנטיגנוס קבע כי אין שכר על מצוות כלל. קביעה זו יצרה אצלם משבר אמוני עמוק והם פרשו מן היהדות והקימו את כתות הצדוקים והבייתוסים הנודעות.

תכונות השומעים: האינטליגנציה, הדימוי העצמי, הסביבה, ואפילו מין השומע משפיעים מאד על קבלת או דחיית המסר. 'סוכן השפעה' כלומר המבקש להעביר עמדות או הנהגות צריך להיות מודע היטיב לאופי ותכונות המאפיינים את מקבלי המסר שאליהם הוא מכוון. גם על זה מבקש אבטליון: 'חכמים היהרו בדבריכם'.

לא יודע
דוגמא יפה להפנמה ראויה של 'חכמים היזהרו בדבריכם מוצגת באפיזודה הבאה: הרב אלעזר שך שחי במחצית השניה של המאה עשרים ושימש כראש ישיבת פוניבז הליטאית, היה האיש המשפיע ביותר על אופיה הדתי והחרדי של מדינת ישראל. הוא הקים את עולם הישיבות במתכונת המוכרת לנו כיום, ייסד את מפלגות שס ודגל התורה, המליך נשיאים מינה ראשי ממשלה הרגיז ממלכות, יעץ לרבבות, ולדבריו ציפו כל שועי הארץ. העיתונאי משה הורוויץ מידיעות אחרונות קרא לביוגרפיה שחיבר על הרב: הרב שך שהמפתח בידו.

מספר הרב שולזינגר: "פעם אחת ישב אצלו אדם אחד ושאל עצה באיזשהו ענין והראש ישיבה אומר לו: אינני יודע. וההוא לא מרפה ואומר: בכל זאת ראש הישיבה יודע יותר ממני. וראש הישיבה מלטף אותו ואומר לו: מיין טיערער [=מיידיש : יקירי] אני לא יודע. וההוא לא מרפה וממשיך לשאול. וראש הישיבה מנמנם קצת וההוא ממתין, ושוב שואל עןד פעם, והראש ישיבה תופס את ידו של השואל בשתי ידיו מלטף אותו שוב, ואומר לו: אחי יקירי, אני לא יודע מה לענות לך. נתן לו ברכה והשואל הלך לדרכו.

לאחר שעזב השואל את המקום שאל אחד מן הסובבים את ראש הישיבה: הרי כל היום באים לכאן אנשים ותמיד הראש ישיבה נותן עצות בכל העניינים ולמה כאן לא השיב לו? ואמר הראש ישיבה תדעו לכם כל עצה שאני נותן לבן אדם, אני חושב קודם שאחרי מאה ועשרים שנה אם אפגש עם השואל הזה בעולם האמת, האם שם לא תהיה לו טענה על העצה שנתתי לו? ועבור האדם הזה לא היה לי לתת לו עצה באופן כזה שאהיה שלם עם עצמי שאחרי מאה עשרים שנה כשאפגש עמו בעולם האמת לא תהיה לא טענה כלפי".

ובמלים אחרות, קצרות יותר: חכמים אנא היזהרו בדבריכם

מקורות
עיתונאות יחיאל מור ורפי מן. עמוד 265 הוצאת האו"פ
פסיכולוגיה חברתית יחידה 4 הוצאת או"פ
פניני האבי עזרי. הרב משה שלוזינגר.עמוד כ.

Image

תגובות   

0 #1 איתן 2008-06-17 03:47
כוח המלה מלה בהיפוכה היא הלם וזה אומר הכל בכח המילה להפוך מנוצה לאבן ולהיפךולא לחינם ראשי התיבות של מלה הינם מח לב הויה כך שאם שתפת את שלשת כוחות אלו נכון יצרת גשר בין הלבבות שהרי גשר הינו ר"ת גוף שכל רוח שהגוף מלשון פג כלומר כלה ואיננו שכל הוא שנאמר ואל בינתך אל תישען כך שנותרה הרוח שכוחה חובק עולם ואין לה ראשית ואחרית. ואז יווצר הסדר הנכון שהוא מפ"ל מח פה לב[מח]שסוף מעשה במחשבה תחילה הפה באמצע רמז לאיזון והלב מקום הרגש אחרון בשימו את סדר הדברים תבלינים במינון[לב שומע] ויווצר מכוח המפל חש"מל שבכוחו להאיר מחשכי לב ודעה [שומר החותם]
0 #2 לא הבנתי איתןאלצפן 2008-06-17 16:01
אם תוכל להסביר את דבריך במלים פשוטות יותר
0 #3 pashta daAtanadavid moshe 2010-04-07 06:06
he try to say there is a strong connction between a word and brain and heart the word gasher it's sort for goff-shechel=br ian roah spirt and the got to be balance between all of thos coz if you look the word ''mila'' from left to rigth you going to get halam if you not going to use it rigth

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן