הנה בסיפור יציאת מצרים יש לנו להבחין בדבר מופלא עליו עומד הרב מבריסק [הובא ב'לקח טוב'].
שני אנשים בלתי מוכרים מגיעים אל הארמון, ניגשים למלך שתחת ממשלתו כפופים ששים ריבוא עבדים עובדי עבודת פרך ומבקשים ממנו לשחררם.
כיצד ניתן להבין תביעה זו?
התשובה המעניינת היא, שבעצם כל מה שתבע משה מפרעה לא היתה אלא תביעה לאמונה בבורא עולם.
באמונה זו נכללו שני דברים: א. אמונה והכרה בשמו יתברך. ב הכרה שהוא יתברך אלקי ישראל.
כאשר יתברר לפרעה שאמנם יש אלקים בארץ והוא בחר באבותינו להיות לו לעם סגולה, אזי יתכן לתבוע ממנו בעקבות זה בשם ה' יתברך לשחרר את עמו.
לכשנעיין בפסוקים נראה שכל הדיבורים של משה עם פרעה עסקו בנושא האמונה.
תחילה תבע משה ממנו להאמין בבורא עולם, ופרעה כפר בזה, לפיכך הוצרך משה לאותות ומופתים כדי שידע פרעה ויאמין, כמו שנאמר "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלקי העברים נקרה עלינו וגו' [שמות ג].
וכן להלן: כה אמר ה' אלקי ישראל [שם ה].
ומה עונה על זה פרעה?
"מי ה' אשר אשמע בקולו וגו' לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח וגו' תכבד העבודה וגו' ואל ישעו בדברי שקר".
כלומר פרעה כופר בשני הדברים, בה' ובישראל שהוא עמו, ומשה רבינו השיבו: כה אמר ה' בזאת תדע כ אני ה"', ועל זה היו כל ההתראות.
בעניין זה ראוי להביא את דבריו של הגר"א גרודזינסקי הי"ד בספרו תורת אברהם כי מכות מצרים ניתנו בחסדי ה'.
כדי להורות למצרים תחילה על מציאות ה', ולאחר מכן על השגחה פרטית - שכר ועונש.
ומדוע ביקש ה' להודיעם מזה וללמדם זאת על ידי נסים ונפלאות? מפני ש"רב חסד הוא טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" [תהלים כח].
אנו חושבים שרק לעם ישראל נאמר פסוק זה, מכות מצרים מראות לנו כי גם את פרעה ועבדיו הוא כולל, ואם אינם יכולים ללמוד כל זה משכל האדם ומדברי הנביאים מלמדם ה' יתברך על ידי מכות ועונשים, ובלבד שילמדו ויבינו את כל יסודות האמונה אחד לאחד. כמו שאמרו, "במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו", זהו חסד ה' גם לאחר החטא ובתוך העונש - חסד בתוך האמת.