בגיל שלוש מסע הרוח של אברהם אבינו. מסע מופלא שהובילו להכיר במציאותו של הבורא עולם.
מלחמתו נגד האלילות ומיתוסי ההבל, הייתה מלחמת יחיד נגד העולם כולו. מלחמה למען האמת שלא התחשבה כלל בסכנות המזומנות לו בדרך. כאן, בעצם מתחילה ההגדה.
הניסיון להבין את עוצמת השינוי שחל בעם ישראל, עקב גאולת מצרים, מחייב אותנו להביט אחורה אל השורשים, בעיקר אל האחד, היחיד והמיוחד. הוא אבי הגזע העברי – אברהם אבינו. וכדי שדמותו תזהיר לעינינו כזוהר הרקיע, פותחת ההגדה בניגוד – ב"גנות" כלשונם של חכמים. בימים שלפני... בתקופה, בה סגדו כל העמים לאלילים ולא הכירו בא-ל עליון, קונה שמים וארץ.
מי הוא אברהם? אדם, שרוחו בת חורין. אמיץ. נונקונפורמיסט, שלא נכנע למוסכמות, שקרא תיגר על דיקטטורת האימים של נמרוד. "האח הגדול" הזה שלט בלא מיצרים בנתיניו, גם ברוחם. כל האזרחים חייבים היו להאמין ולסגוד לאלילי הממסד: לשמש, לירח, לכוכבים ולשאר איתני הטבע, המפגינים את כוחם לעיני הבריות. אולם אברהם שאל שאלות: "התחיל לשוטט בדעתו, והוא קטן (רך שנים). והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה?היאך אפשר, שיהיה הגלגל הזה (היקום) נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג? ומי יסובב אותו, כי אי-אפשר שיסבב את עצמו." (רמב"ם הלכות עבודה זרה, פרק א'. דבריו שם מבוססים על מסורת חז"ל).
אברהם בז לסכנה שבהשמעת האמת למרות איומי המשטר והוא לבד עם מחשבות אלו – בתוך ההמון. בודד בהגותו. נקודת איכות קטנה בים הכמות: " ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים, בין עובדי כוכבים טיפשים, ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים, והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה." (שם)
בגיל שלוש לפי המובא במדרש, החל מסע הרוח של אברהם. מסע מחשבתי מפרך; מלא סבל וייסורים, עמוס שאלות ומאבקי נפש, שנמשך עד גיל ארבעים. אז, גובשה סופית השקפת עולמו, והוא הגיע אל האמונה באחד. רוחו הגדולה קלטה את המושג "אלוקים", הוא הבורא הנעלם, שאין בלתו, וכל הכוחות נובעים ממנו.
מבעד למסך הריבוי, הפירוד הפיצול של חברת בני דורו הצליח "לאחות את הקרעים", כלשון המדרש. עלה בידו ליצור תמונת עולם שלימה, שאיפשרה לו לשוב אל ההרמוניה והאחדות האלוקית, הטמונים ברבגוניות תבל, ואלו, הובילוהו כמסקנה אישית אל המוסר, מוסרו של אברהם. ואז הפגין אומץ לב: הוא בז לסכנה שבהשמעת האמת. הוא הופיע איתה ברבים. חרף איומי המשטר, השמיע דעתו בראש חצות. הציג את טענותיו, והביך בשאלותיו הנוקבות את עובדי האלילים המרובים.
הוא ניתץ מסורות ומיתוסים, שיצרו הדורות שקדמו לו, בהתרחקם ממסורתו של נח. נמרוד חש באתגר, שהציב אברהם בפני משטרו הרודני. ה"סירובניקים", שהלכו בעקבות אברהם, ערערו את היציבות הרוחנית של ממלכת אור כשדים. אברהם נידון למוות בשריפה. כידוע, ניצל בנס ונימלט אל חרן, בואכה ארץ כנען. זהו תמצית הסיפור.
אלו קורות חייו של הוגה אמיץ, הנכון למות על מזבח אמונתו. זוהי הביוגרפיה המכובדת של מייסד האמונה העברית.
זו הייתה תחילת הדרך אל האמונה הטהורה, שיציאת מצרים הוסיפה לה עוד פרק עלילה.