כמו חמור! | בית דוד

יִשָּׂשכָר, חֲמר גָּרֶם--רבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּל, וַיְהִי לְמַס-עבֵד.

רגילים אנו לראות בשם "חמור" כינוי של גנאי; החמור עושה את מלאכתו באופן הפשוט ביותר, ללא תיחכום כלשהו, ואינו משקיע מחשבה במה שהוא עושה. כיצד השווה יעקב את יששכר, אבי שבטם של עמלי התורה, לחמור?  

נקדים את לשונו של הרשב"ם, המפרש את פשוטו של מקרא: 
"יששכר חמור גרם, לא כזבולון ההולך עם עוברי ימים לסחורה, אלא עובד אדמתו, והיה כחמור בעל איברים חזקים מצוי בין המשפתים, תחומי העיר, לחרוש ולעבוד את האדמה... וירא יששכר מנוחת האדמה כי טוב יותר מלצאת למרחקים, ואת הארץ כי נעמה ומצלחת כדכתיב אל המנוחה ואל הנחלה, ויט שכמו לסבול עול של מלכי ישראל, ויהי למס עובד לתת למלכים עישור תבואותיו."  
 
שבט יהודה הוא שבט של אריות, מנהיגים ונועזים; שבט זבולון הוא שבט הסוחרים, המשקיע את זמנו במשא ומתן ובכך מבטיח את ההצלחה הכלכלית של ארצו; אך יששכר - זהו אב טיפוס של יהודי מן השורה, העובד את אדמתו ומסתפק במה שיש לו; זהו הגרעין האמיתי של עם ישראל. שבט זה הוא שמסוגל להוציא מתוכו את עמלי התורה.
 
בלב שקט הוא רואה את בני יהודה הגיבורים השולטים והמנהיגים, הקוצרים את זרי התהילה. בשוויון נפש הוא מביט על בני זבולון העשירים, המצליחים במסחרם. הוא לא מחפש את "המנהיגות", ולא את העשירות. הוא לא מקנא בהם, כי הוא חותר ליעד שונה לחלוטין; הוא אוהב את המנוחה.
 
מה טיבה של מנוחה זו, מה היא נותנת לו? האם מדת העצלות מדריכה את צעדיו? לא ולא - ויט שכמו לסבול! הוא זקוק למנוחה, לשקט נפשי, כדי שיוכל לקבל עליו עול תורה. הוא מודע לכך, שהתנאי הראשון להצלחה בתורה הוא לפרוק עול דרך ארץ; גם אם עוסקים בדרך ארץ, מכל מקום הוא נזהר שעיסוק זה לא יהיה בגדר עול, ולכן הוא מתרחק מכל דבר העלול להיות לעול, המטריד את מנוחת האדם, גם אם פירוש הדבר שעליו לעבוד קשה ולהיות עובד אדמה.
 
לכן זכה יששכר למה שנאמר "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, לדעת מה יעשה ישראל". מי הוא "יודע בינה"? מי שמבין את הדבר בכל היקפו, מי שיודע להשתמש בבינתו ולהתאימה למצב הנתון בצורה נכונה. ובנוסף לזה: "לעתים",  הוא מסוגל להבין את ייחודו של הזמן, הוא יודע להבדיל בין עת לעת, ולנהוג בהתאם. 
 
זוהי חכמת התורה האמיתית; לחדש פלפול חריף, לומר תירוץ שנון, יכול גם אדם שאינו שקוע בתורה, אם שכלו חד ומהיר. אך "לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא", כלומר, לפסוק הלכה, להקיף את הבעיה מכל צדדיה, לרדת לעומק ולהבחין בדקויות, לזה מסוגל רק מי שבכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו שקוע בתורה.
 
ע"פ רש"ר הירש

 
מתוך ויטראז' השבטים, בית הכנסת איצקוביץ. צילום אלי קובין

תגובות   

0 #1 פרשת השבועיקיר דוידאור 2012-01-05 23:27
אין כמו התורה האמיתית ושהכול כתוב בה. אין כמו פרשת השבוע שצמיד תואמת את אירועי השבוע.
הצורה בה אתם מעבירים את ההסבר לפרשה - נעימה קליטה ומופנמת - כבסיס ללמוד חשיבות ויעד החיים.
יישר כוח על פועלכם המבורך.
יקיר. :-)

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן