השבטים והחיות | מערכת האתר

 בפרשת השבוע ויחי יעקב מברך את בניו לפני מותו, "איש אשר כברכתו ברך אותם"- הוא מברך כל בן לפי תכונותיו הייחודיות. כמה מבניו הוא ממשיל לבעלי חיים כדי לבטא תכונות מסוימות. הבה נתבונן:

 
גור אריה יהודה, כרע רבץ כארי וכלביא מי יקימנו
יששכר חמור גרם, רובץ בין המשפתיים
יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח
נפתלי אילה שלוחה הנתן אמרי שפר
בנימין זאב יטרף, בבקר יאכל עד וערב יחלק שלל
 
יהודה ה"אריה"
יעקב מבטא את גבורתו של יהודה שבאה לידי ביטוי בהודאתו במעשה תמר ובמכירת יוסף כשהציל אותו ממות: "מטרף בני עלית". 
הרש"ר הירש מסביר את הביטוי "גור אריה" שיש בו את אומץ הלב של הנער הצעיר ואת ישוב הדעת של הארי הזקן.
 
יששכר ה"חמור"
יעקב המשיל שבט יששכר לחמור חזק בעל עצמות שהבשר מועט בו, כן היו בני יששכר זכי החומר דלי בשר סובלי עול תורה כחמור שמטעינין אותו למשא. 
 
הספורנו מסביר שהוא כמו חמור חזק מאוד שרובץ עם החבילות על גביו, הוא לא חושש שלא יוכל לקום. כך יששכר נושא עליו משא כפול של תורה ודרך ארץ.
 
הרש"ר הירש מסביר שגרם אינו מלשון עצם, אלא כמו גרם מדרגות. אם כן חמור גרם זה כח זריז המקבל על עצמו משאות כבדים ומקדם אותם בזריזות.
 
דן ה"נחש"
דן אינו גיבור כיהודה האריה, אלא כוחו הוא כח החלש, הערמומי.
 
במדבר שבט דן היה מאסף לכל המחנות, אחרי כל השבטים, והיה צריך להלחם עם כל הרודפים אחרי בני ישראל לזנב בהם.
 
המפרשים מסבירים עוד שיש כאן רמז לשמשון הגיבור שיצא משבט דן, שהיה דומה לנחש מכמה סיבות:
א. לא היה נלחם באוייבים בכח חזק רק לבדו היה אורב להם ויוצא פתאום כנחש היוצא ממאורתו.
ב. שמשון היה חגר ברגליו כמו נחש שאין לו רגלים.
ג. כמו הנחש שמכיש ברגלי האדם ומפילו כך שמשון הפיל את שני העמודים ומוטט את הבית
 
נפתלי "אילה"
את הביטוי אילה שלוחה מסביר הרמב"ן שמנהג במושלי ארץ לשלוח זה לזה האילים, וכך הענין, כי האילות שנולדו בארץ מלך הצפון יגדלו אותן בהיכלי מלך הנגב ויקשרו כתב הבשורה בקרניה והיא תרוץ מהר ותשוב למעונה ויתבשרו בהן. 
 
משמעות המשל היא:
בני נפתלי היו קלי רגלים וממהרים לרוץ.
בקעת גנוסר בחלקו של נפתלי שממהרת להבשיל פירותיה כאילה
 
הרש"ר הירש מסביר שתכונתו של נפתלי היא שאמנם איננו הולך בדרכים משלו אולם מה שהוחלט על ידי האחרים לטובת הכלל הוא מסגל לעצמו ויבצענו בזריזות וביעילות.
 
בנימין "זאב" יטרף
כמו הזאב שממהר לטרוף כך שאול מהר לטרוף את עמלק טרם הזמן שנקבע (אור החיים) 
 
יש כאן גם רמז לבית המקדש שנבנה בחלקו של בנימין, ובו בבקר ובערב מקריבים קרבן והכהנים מחלקים את בשר הקרבנות.
 
הספורנו מסביר שהזאב טורף בבקר ובערב כאשר יש מעט אור, כך מלכות בנימין: שאול בבקר - בתחילת המלכים ומרדכי ואסתר בערב - אחרי חורבן בית ראשון.
 
לסיום נזכיר גם את הברכה שברך יעקב את מנשה ואפרים: "וידגו לרב בקרב הארץ" - שיהיו כמו דגים כסמל לריבוי וכן שלא שוטלת בהם עין הרע.
 
 

תגובות   

0 #1 פרשתאלונה לביא 2012-12-27 11:42
פרשת ויחי

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן