המטה והאותות | מערכת האתר

בפרשת השבוע וארא התורה מספרת על המפגש שבו משה ואהרן באים לפרעה ועושים בפניו מופת:

"ויעשו כן כאשר צוה ה' וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין".

 

בהמשך הפרשה כאשר מתוארות מכות מצרים אנו מוצאים שוב את המטה בהפעלת חלק מהמכות:
"קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים...", "נטה את ידך במטך על הנהרות...", "נטה את מטך והך את עפר הארץ...".

 

גם בשבוע שעבר קראנו שהקב"ה אומר למשה להשליך את המטה ויהי לנחש, וכן הוא מצוה עליו ללכת לפרעה ולא לשכוח את המטה: "ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת".

 

כשבני ישראל יוצאים למלחמה בעמלק אומר משה אל יהושע "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר, אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי". כך אנחנו מוצאים בעוד מקומות בתורה, כאשר משה הולך לעשות נס - מטה האלקים בידו. ננסה להבין את המשמעות והסמליות של המטה.

 

בהגדה של פסח אנחנו אומרים: "ובאותות זה המטה כמו שנאמר ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות, ובמופתים זה הדם, שנאמר...".

 

המשנה במסכת אבות אומרת שעשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, כלומר לאחר שנברא העולם הבריאה כמעט נשלמה, ואז רגע לפני שנכנסת השבת שממנה והלאה אין בריאה חדשה, הקב"ה בורא עשרה דברים, שהמשותף להם שכולם חורגים מהבריאה, לא רק במובן שהם נסיים, אלא כשם שבין השמשות הוא זמן של דמדומים, אור וחושך יחד כך אותם הדברים במהותם הם דברים שמחברים את הטבעי והעל טבעי. למשל: לוחות הברית, הקשת, פי הארץ (של קרח), פי האתון (של בעלם).


בין הדברים שנבראו בין השמשות - המטה.

 

לשם מה צריך מטה?
אם כן נוכל להבין שכדי לקרוע את הים או לגבור על עמלק, להפוך מים לדם או להעלות את הצפרדע משה אינו זקוק לעזרה מהמטה, שהרי אין זה מטה קסמים שהופך מים לדם. אלא משה לוקח את המטה המיוחד הזה בידו בכדי להמחיש שגם כאשר רואים את הנס - נראה בו את כח הבריאה של הקב"ה בימי בראשית ונייחס אותו ישירות לקב"ה ולא למשה עצמו.

 

ובמובן עמוק יותר, לו היינו עומדים ליד ים סוף והיינו רואים את מימיו הופכים לדם, האינטואיציה שלנו רואה פה נס שקרה עכשיו, ומכך מתבקש שכאשר אנחנו רואים מישהו שמשנה את חוקי הטבע ממילא אנחנו מייחסים לו כוחות על טבעיים. משה מעביר לנו מסר אחר. הוא רוצה שנדע שאלו לא כוחותיו הוא אלא נייחס את הכל לקב"ה.
לכן משה מחזיק את המטה בידו, אותו מטה שנברא בערב שבת ומגלה בכך שהנס לא נעשה עכשיו, אלא מימי בראשית הקב"ה ברא את הכח שיוכל לשנות את הטבע.

 

אותות ומופתים
נחזור לדברי ההגדה של פסח. המטה מבטא את האותות, והמופתים זה הדם. ישנו הבדל מהותי בין אות לבין מופת. 'אות' מלשון סימן, 'מופת' פירושו הוכחה או ראיה. וביתר ביאור, כאשר ישנו אירוע שנרצה לזכור אותו, או הבטחה שנרצה לקבע אותה לדורות נשתמש באות. למשל הקשת בענן "זאת אות הברית" הברית כבר נעשתה, הקשת היא זיכרון לברית.


המופת הוא דבר פלא היוצא מגדר הרגיל, המפליא את עיני הרואים. כאשר ישנו מופת המשנה מסדרי הטבע, אז אותו מופת הוא הוכחה שמחזקת את האמונה במי שיש בכוחו לשנות סדרי בראשית. (בכל מופת כלול גם אות, כי פעולה שכזו הא בוודאי גם סימן, אבל לא כל אות הוא מופת).

 

נתבונן בעשרת המכות ונראה שתשע מכות אינן שינוי של חוקי הבריאה עצמם, אלא הם שינוי של סדרי הבריאה. הצפרדע העולה מן היאור אינה חידוש, רק שכשעולות כל כך הרבה ומשבשות את חיי המצרים זה שינוי של הסדר הקיים, כך הכנים קיימים בטבע, הערוב קיים וכן הלאה.

 

המכה היחידה שבאמת הראתה שינוי בדרגה של מופת היא מכת דם. אין בטבע מים שהופכים לדם. לכן נאמר בהגדה "ובמופתים זה הדם".

 

לעומת זאת מכת צפרדע למשל, שאינה באה מתוך שינוי הטבע, אלא שינוי באיזון של הסדר שנקבע בבריאה הופכת לאות כאשר בא משה מראש ומודיע שמחר תתרחש המכה. ואז ישנה הוכחה שמשה הוא נביא, שהרי מנין הוא יודע מה יקרה מחר. לכן שאר המכות הנם אותות.

 

בדומה לכך, שמואל הנביא אומר לעם: "הלא קציר חיטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה... ויקרא שמואל … ויתן ה' קולות ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את ה' ואת שמואל". כלומר, שמואל משתמש בכך שהוא יכול לפעול בתפילתו שירד גשם בקיץ ובכך הוא מוכיח את העם.

 

אם כן, מה שהופך את המכות לאותות זה השליטה של משה במכה, אם בהתראה שהוא מודיע לפרעה מראש שתתרחש המכה, ובכמה מכות שאינו מתרה מראש, השליטה של משה במכה היא בכך שהוא מבצע פעולה פיזית שמתחילה את המכה. כך במכת כנים: "ויט אהרן את ידו במטהו, ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה, כל הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים".

 

הסמליות של המטה
כשהקב"ה מדבר עם משה בפרשה הקודמת, חושש משה שבני ישראל לא יאמינו לו שנגלה אליו ה', אומר לו הקב"ה "מזה בידך" עונה לו משה "מטה". אז הקב"ה אומר לו השליכהו ארצה, והמטה הופך לנחש. כאשר משה אוחז בזנבו חוזר הנחש להיות מטה.

 

הקב"ה שואל את משה מה בידו, לא מפני שאין הוא יודע, אלא הוא מבקש ממשה להתבונן במה שבידו, מה הוא רואה בו. הוא יכול לראות בו מקל של רועים שעשוי להגנה על הצאן, או מקל שמסייע לו בהליכה. משה אומר שמה שבידו הוא מטה, ישנה חשיבות לשם שבו משה מגדיר את מה שבידו. במקרא אנחנו מוצאים כמה שמות נרדפים למטה: מקל, משענת, שבט. ההבדל בין השמות שמקל משמש להכאה, משענת משמשת לחולים ולזקנים להשען. מטה הוא סמל לעצמתו של האדם, הוא מאפיין את הטבע הכבוש תחת ידו. הוא משמש גם כדי להישען עליו וגם כדי להושיט את היד להרחיב את תחום השליטה של האדם.

 

מראה לו הקב"ה, שדוקא הסמל הזה נהפך לנחש - אויבו של האדם. ברצון ה' - שום דבר לא בטוח. וברצות ה' גם הנחש יהפוך למטה בידו.

 

מעכשיו המטה הזה שמסמל יותר מכל את שלטון הקב"ה בטבע, באמצעותו יעשה משה את האותות, יתחיל את המכות, יכה בסלע וכן הלאה, כדי לבטא את האמונה הגדולה בה'.

 

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן