אז למה באמת אשם פרעה אם ליבו הוכבד? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

אחד המוטיבים החוזרים בהתנהלותו של פרעה מול המכות הוא סירובו המוחלט להיענות לדרישתו של ה' באמצעות משה. אלא שהגורם לאטימותו המעט משונה של פרעה, נובע מצד שלישי, חיצוני לו: "ואני אקשה את לב פרעה... ויחזק ה' את לב פרעה ולא שמע אליהם... כי אני הכבדתי את ליבו [פרקים ז-י].

והשאלה המתבקשת, שנשאלה במשך דורות של פרשנים מבוטאת בדברי הרמב"ן: "בשאלה אשר ישאלו הכל, אם ה' הקשה את ליבו מה פשעו"?

לא מעט יישובים נאמרו על שאלה בסיסית זו, אחדים מהם מציינים בויריאציות שונות כי משמעות הביטוי 'חיזק ה' את לב פרעה' דומה למונח 'ה' סגר את רחמה', יש גורמים ביולוגיים ופיזיולוגיים, אולם לבריות נח לייחס את הכל לראשון בשרשרת הסיבות הלא הוא האל. פרעה איפא, הוא זה שהקשה את ליבו, אך מאחר ואנו מייחסים את כל מה שמתרחש כאן בעולם הזה לאלוקים, הרי שגם כאן פעילותו הבלתי רציונאלית של פרעה מיוחסת לאל.

ההסבר הזה, לא מתיישב היטיב עם נוסח הפסוקים, אין זה בוודאי פשוטו של מקרא. נקודה נוספת: במכות הראשונות הקשה פרעה את לבו - מרצונו הוא וכמו שנאמר: "ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם... והכבד את ליבו... ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם [פרקים ז-ח], רק במכות האחרונות מופיעה התערבותו של האל.

לבעל ספר העיקרים רבי יוסף אלבו, וכן לרבי עובדיה ספורנו יש מהלך אחר, שיורד אל נבכי נפשו של החוטא.

לדבריהם, אנשים חוטאים שסופגים עונשים ופגעים עשויים לחזור בהם לא מחמת הכרתם בחטאם ובמרים, אלא בשל מצוקת העונש והדחק שנלווה אליו. לשון אחר: חזרתם אינה הכרה בטעותם אלא ניסיון הימלטות מהצרה שנכפתה עליהם.

פרעה היה כזה.

המכות הקשות שניתכו עליו היו מובילים אותו להכריז כי הוא מקבל את דרישת האל, והוא משחרר את בני ישראל. ואמנם זכורות התבטאויותיו האינסטינקטיביות של פרעה 'חטאתי הפעם', 'ה' הצדיק'. האם היתה כאן הכרה ברוממותו של הקב"ה, בהנהגתו את העולם, ובבחירתו בישראל כעם? התשובה שלילית. פרעה ככל אדם שנדחק לפינה רק אמר את המצופה ממנו ובלבד שהפגעים יסורו ממנו.

מה עשה האל?

הכביד את ליבו, לא ברמת ההחלטה לא לשחרר את ישראל, אלא ברמת ההכרה כי המכות הגיעו אליו דרך מקרה, פונקציה אכזרית של סטטיסטיקה לא מוצלחת במזג האוויר במכת ברד, או מכה זיאולוגית נדירה אך אפשרית באירוע הארבה. כעת פרעה ניצב מול האירועים שפקדו את ארצו, כשבראשו מתרוצצת ההבנה כי ייתכן והכל פונקציה של סטטיסטיקה אך מאידך קיימת גם האפשרות כי יד מכוונת את הכל מלמעלה.

פרעה בשלב זה הגיע למקום האידיאלי ביותר בשאלת הבחירה החופשית. האם ייחס את המכות למופעי טבע רציונאליים גם אם בלתי ידועים, או יכיר בהימצאותו של האל כמכוון את הכל.

פרעה בחר כידוע למרוד בסמכותו של הקדוש ברוך הוא, וגם אל מול עבדיו שצעקו, גם כן ממקום של מצוקה, 'הטרם תדע כי אבדה מצרים', החליט להמשיך בקו אותו נקט. אין אלוקים. הכל סטטיסטיקה: 'מי ה' אשר אשמע בקולו... לא ידעתי את ה''.