ארבע כוסות של יין | בעז מלט

אנו כידוע בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין, והן כנגד ארבע לשונות של גאולה.
 
מובא בפרשת וארא: "לכן אמור לבני ישראל אני י-ה-ו-ה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלו-הים..."(שמות,ו,ו-ז).
 
מה משמעותם של ארבע לשונות אלו? מה ההבדל בין אחת לשנייה?
 
עוד לאברהם אבינו אומר הקב"ה "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם , ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול."(בראשית טו,יג)
עמדו על כך חכמינו שישנם ארבע דרגות בדברי השם לאברהם: 1-גר יהיה זרעך. 2- בארץ לא להם.3-ועבדום. 4- ועינו אותם.
 
א-כנגד "ועינו אותם", אומר עכשיו השם והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים, זהו ביטול הדרגה הכי נמוכה של עינוי וסבל שהיו מנת חלקם. 
ב-השלב הבא היה ביטול עצם השעבוד למצרים, כנאמר והצלתי אתכם מעבודתם. 
ג-השלב הבא וגאלתי אתכם והוא כנגד בארץ לא להם, שאמר לאברהם, בשלב זה זכו ישראל לצאת פיזית ממצרים. 
ד-השלב הרביעי ולקחתי אתכם לי לעם, והוא כנגד הנאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך, בשלב זה עם ישראל כבר התעלה למדרגה של התחברות אל השם, של השראת שכינה בתוכנו, של קבלת התורה.
 
כשאנו מרימים על כל לשון של גאולה כוס יין, אנו פורטים לחלקים את מידת הכרת הטוב שבנו על חסדי השם עמנו. אם ההיסטוריה הייתה שונה מזו, והיה בא מושיע ו"רק" מציל אותנו מכל הסבל ועינויים שאנו עוברים, האם לא היה לנו להודות לו בכל מאודנו?! ואם הוא גם היה משחרר אותנו מהעבדות,(באמת לכולנו ישנם מרכיבי עבדות שאנו משתוקקים להשתחרר מהם), כמה היינו מודים ומשבחים אותו על רוב טובתו.
 
ואם גם היה משחרר אותנו מהשלטון הזר, ומאפשר לנו לצאת לחופשי, בטח ראוי להוסיף עוד כוס של ברכה על כך. (לצערנו ישנם יהודים שנעצרו בכוס השלישית, אומרים מספיק לנו להיות עם ככל העמים, ריבונו של עולם למה המשכת לכוס הרביעית?).
 
אנו מרימים כוס רביעית על כך שהדוד לא רק שחילץ אותנו מהמלתעות, הוא אף התאהב בנו והציע לנו הצעת נישואין, הוא רוצה אותנו שנהיה השגרירים שלו כאן בעולם, הוא נתן לנו את המתנה הכי יקרה שהייתה לו בבית גנזיו, הוא בחר בנו להיות עם הנצח, ומשגיח עלינו כמו שהוא לא משגיח על אף עם אחר. "י-ה-ו-ה מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קודש..." (דברים,לג,ב). "כי יעקב בחר לו י-ה ישראל לסגולתו, כי לא יטוש י-ה-ו-ה עמו ונחלתו לא יעזוב. (תהלים,צד)
 
אמנם יוסיף דעת יוסיף מכאוב(קהלת א,יח), אבל מצד שני וראיתי אני, שיש יתרון לחכמה מן-הסכלות--כיתרון האור, מן-החושך.  
החכם עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך (קהלת, ב,יג);, ותוספת הדעת גם מוסיפה חדוה ושמחה לעין ערוך על הבערות. אמנם סבלנו במשך ההיסטוריה יותר מכל עם ולשון, אבל ברור שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה להתחלף עם אף עם אחר, ובטח כשנגיע ליום המיוחל האושר והשמחה שיהיו מנת חלקנו, לא יהיה להם אח ורע בשאר האומות.
 
 
 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן