כוחה של מציאת חן | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

ובני ישראל עשו בדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות וגו' [שמות יב].

מדהים, באותו לילה של מכת בכורות באותו לילה אשר אין בית אשר אין שם מת המצרים כולם שרויים בטרגדיות נוראות.

בכור מאב, בכור מאם, בכור אדם, ובכור בהמה כל אלו מתים!

כולם שרויים באבילות. עינים דומעות ולבבות שבורים.

 

נשמעת דפיקה בדלת, מיהו זה אשר ידפוק בדלת בשעה זאת? כנראה שכן בא לתנות צרותיו, או שמא מישהו בא להרגיע אותם?

לא.

אין זה אלא מישהו מבני ישראל.

 

ומה הוא רוצה?

שמא יש לכם איזה גביע יפה למסיבה שהנני רוצה לערוך?

ודאי ודאי, הנה שם מראים באצבע. אדרבא קח לך את הטוב ביותר, או היפה ביותר...

 

ושמא יתכן לקבל גם חליפה יפה ומהודרת לאותה מסיבה?

ודאי ודאי, הנה היא החליפה שעדיין לא הספקתי ללובשה, אנא ממך נסה למדוד שמא טובה היא עליך...

 

ולבני ביתי, האם ניתן לקבל עבורם בגד נאה...

ודאי ודאי, אדרבא בבקשה ממך, כבדנו וקח ...

 

היתכן?? שואל הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי',

הזאת היא השעה?

האיך זה לא גירשו אותם בבושת פנים מן הבית?

כלום אין לכם לב, לא מצאתם זמן מתאים יותר?

האיך זה הסכימו אפילו להכניסם הביתה?

 

התירוץ נאמר בפסוק עצמו:

וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים וגו'.

זוהי מילת הקסם -

חן.

 

כשיש חן אין מקום לקושיות. אין דבר העומד בפני החן. כשנותן הקב"ה חן, חן אמיתי, אין מצבים העומדים בפניו.

גם אצל נח נאמר בחז"ל, כי "אף על נח נחתם גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר - ניחמתי כי עשיתים ונח מצא חן בעיני ה"'

אותו חן שנח מצא - זה הצילו מן המבול.

 

ובתפילת הימים הנוראים אנו אומרים: "כי חנוניך המה חנונים", וזה נפלא מאד, כי מי שמוצא חן בעיני הקב"ה הוא החנון, כסיומה של אותה תפילה "ומרוחמיך המה מרוחמים".