"זאת חוקת התורה"
מובא במדרש רבה "אר"י ב"ר חנינא: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחֵר - חוקה".
השאלה המתבקשת היא, מדוע מצות פרה אדומה נקראת "חוקה" כלומר חוק ללא טעם וסיבה לרצון הבורא בתיקון המצווה, והרי הקב"ה גילה למשה רבינו את טעמה של המצווה?
ועוד תמוה מדוע הקב"ה הסתיר את טעם המצווה מכל בני האדם ואפילו משלמה המלך "החכם מכל אדם", ודווקא למשה רבינו גילה הקדוש ברוך הוא את טעם המצווה?
והתמיהה גדולה עוד יותר שהרי במדרש מובא טעם למצוות פרה אדומה, שבאה לכפר על חטא העגל, "משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמר המלך תבוא אמו ותקנח את צואת בנה. כך אמר הקדוש ברוך הוא, תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל". וכך גם רש"י מבאר את פרטי מצוות פרה אדומה שהם כפרה על מעשה העגל?
הביאור הוא שמצוות פרה אדומה נקראת חוקה רק בנוגע לדין אחד ממכלול המצווה של פרה אדומה, החוק [גזירה ללא טעם הנראה לעין] הוא שמטמאה טהורים ומטהרת טמאים.
וכך מובא בגמרא במסכת נדה, שהפסוק באיוב "על דבר זה נאמר מי ייתן טהור מטמא לא אחד" - אלו מי הנידה שהמזה ומזין עליו טהור, ונוגע טמא. ומבארת הגמרא שדברי שלמה המלך "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" הכוונה לעניין זה בדיוק. "אמרתי אחכמה" - ניסיתי להבין דבר זה שהמזה והאדם שמזין עליו טהורים ונוגע במים אלו טמא, "והיא רחוקה ממני".
מתברר לנו שבורא עולם העלים מעינינו, בכוונה, את טעמו של פרט אחד קטן במצווה זו. זאת כדי שנתרגל ונדע שכל דבריו של הקב"ה אמת ואת כל מצוותיו יש לקיים כהלכתן, גם אם אנו לא מבינים את הסיבה. כך תושרש בנו האמונה שאין ביכולתנו להשיג ולהבין את דרכי ה' והנהגתו בעולם, וגם כשרואים מקרה שאינו מובן מדוע ולמה נגזר על פלוני לסבול או לעבור ניסיונות קשים, יודעים אנו שכך גזר בורא העולם וסיבותיו עמו למרות שאנו לא יודעים ובקיאים בחשבונות שמים.
כל זמן שיש מוות בעולם מוכרחים להשתמש באפר פרה אדומה כדי לטהר מטומאת המת. מכיוון שיש אנשים שאינם מבינים את סיבת המוות והסתלקות האדם מן העולם, לכן מזין עליהם את אפר הפרה והם לא יבינו מדוע זה מטהר אותם ולעומת זה מטמא טהורים, וכך ידע האדם שיש שליט כל יכול בעולמנו אשר מחליט ומבצע כל דבר, ואפילו שבעינינו הדברים נראים תמוהים, אנו נשארים חזקים באמונה.
כעת מובנים דברי דוד המלך "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי", ובארו חז"ל שלכאורה משמע מהפסוק שדוד למד תורה רק בביתו כשהיה בשלווה, תלמוד לומר בבית מגורי, במערות ובמצודות בברחו מפני שאול במערה. ופירש רש"י שדוד המלך במהלך בריחתו מאויביו, היה לומד תורה כל העת ומתנחם בכך.
כעת מובן שדוד המלך במרוצתו מאויביו שניסו להרגו, כדי שלא יהרהר אחר מידת הדין, היה מתבונן במצוות וחוקי התורה ובפרט במצוות פרה אדומה, שכשם שחוקי התורה גבהו מהשגת אנוש כך מצבו בבריחתו מאויביו למרות שאינו יודע את הסיבה לגזרת המות המרחפת מעל ראשו.
אם כן, לעתיד לבוא, כשלא יהיה מוות וצרות בעולם, יגלה הקב"ה לכולם את מצות פרה אדומה ושאר המצוות, כמבואר במדרש "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", מכיוון שאף אחד לא יצטרך את החיזוק ממצוות התורה העלומות לצורך חיזוק עצמי, אלא כולם יטו שכם לעבודת ה' יתברך.
אחים יקרים! בזמני מצוקה או חרדה, גזרות קשות או צרות שונות, נשתמש ב"פטנט" שהשתמש דוד המלך בשעת צערו. נתבונן במצוות התורה ונדע ש"היא רחוקה ממני". יש דברים שאנו לא מבינים ולא אמורים להבין. נקבל את הדין באהבה ונתפלל לבורא העולם שיגזור גזירות טובות ויבטל את הגזירות הקשות והצרות, ונצפה לישועה.
Please wait...
לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה
